לצורך כתיבת הספר, זולא החליט כי בשל העובדה כי אינו מכיר את העולם התת קרקעי וכן לא את דרישותיהם של הכורים נדרשת נסיעה למקום ואכן בפברואר 1884 "…. החליט זולא לצאת לאזורי הצפון כשפנקסו בידו. הוא הגיע לשם בשעה שהכורים פתחו בשביתה, שביתה פראית שנמשכה חמישים ושישה ימים והסתיימה בתבוסה.

במסגרת העבודה הנוכחית ייבחנו גישות הדנות בצדק חברתי ביצירותיו של אמיל זולא: ז'רבז  וז'רמינל. 

כדי לצבור מידע מספק על "הארץ השחורה" הוא נע לאנזן, לקח חלק בפגישות שקיימו שם הסוציאליסטים, התעדכן בסוגיות שנגעו למעמד הפועלים וירד בלוויית מהנדס ל"פיר רנר" שנמצא בעומק של שש מאות שבעים וחמישה מטרים מתחת לאדמה.

כרסתן, נשימתו קצרה, לבו פועם חלושות, הוא שוטט במחילות האפלות בתחושה שלעולם לא ישוב לראות את אור היום. המועקה המהולה בחרדה לא מנעה ממנו לרשום תוך כדי כך את רשמיו מהתופת:" הירידה מתחילה…תחושה של שקיעה, של דליפה ממעל, בשל היעלמותם המהירה של הדברים.

ואז, כשנמצאים באפילה, אין יותר כלום. עולים? יורדים?…בעומק מסוים מתחיל גשם, תחילה חלש אחר כך הוא מתחזק, …נדחקים למחילה…קודם כל הקירות התומכים, מחילה צרה למדי…בין הקורות לוחות צפחה מתפוררים…נתקלים בהצטלבויות של מסילות…

תיאורים מצמררים אלו מופיעים בספר "זרמינל" ונמשכים בספר זרבז אשר מתאר גם את מעמד הפועלים ועליבותו. העלילה של זרבז מתרחשת בין השנים 1850-68 ומציירת תמונה פסימית של אומללות מעמד הפועלים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה בחינת  גישות הדנות בצדק חברתי ביצירותיו של אמיל זולא: "ז'רבז"  ו"ז'רמינל". הגישות הדנות בצדק חברתי סוברות כי הנהגת שכר רעב לפועלי המכרה בספר "ז'רמינל" ותנאי עבודתם הקשים איננה צודקת. היא תורמת לניצולו, לשעבדו ולשלילת זכויותיו הבסיסיות של האדם.

העבודה תציג תחילה פרק הדן בהגדרת המושג צדק חברתי וכן תדון במספר גישות מרכזיות בתחום וכי החלק השני לעבודה הנוכחית יבחן וינתח גישות אלו ביצירותיו של אמיל זולא: ז'רבז  וז'רמינל.