פשע מלחמה הוא עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי, בשל הפרה של חוקי המלחמה ע"י אדם או קבוצה של אנשים, אנשי צבא או אזרחים. Jordan מגדיר פשע מלחמה ככל עבירה או הפרה של חוקי המלחמה, במסגרת המשפט הבינלאומי. בר אילן טוען במאמרו כי "פעולה אלימה של צבא נגד אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בפעולות איבה ואינה מסייעת להן היא פשע מלחמה".

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את מבצע "חומת מגן", לאורה של האמנה "בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם".

ביום 29 במרס 2002, הצבא הישראלי יצא ל"מבצע חומת מגן", המתקפה הצבאית הגדולה ביותר נגד הפלסטינים מאז הפלישה הישראלית ללבנון 1982. הצבא הישראלי פרס חלק מכלי הנשק המתקדמים ביותר שברשותו נגד אוכלוסייה אזרחית לא חמושה.

באפריל 2002, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) נכנס עם דחפורים 40000 למרכז מחנה הפליטים בג'נין בצפון הגדה המערבית. דו"ח של האו"ם (2002) העריך כי כ 52 פלסטינים נהרגו בפיגוע, כמחציתם אזרחים. בתחקיר מפורט של  ארגון Human Rights Watch נמצא כי מספר אזרחים, כולל אדם נכה, נמחצו למוות בבתיהם.

ממשלת ישראל הצטרפה לאמנה למניעת הש"ע ולענישתו, ועל יסודה גם חקקה בשנת 1950 את החוק למניעתו של פשע הש"ע וענישתו תש"י. בחוק זה חוזר המחוקק הישראלי על הגדרת הפשע כפי שנוסחה באמנה. המחוקק הישראלי התבסס על ההגדרה ההיא גם בניסוחי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. חוק  מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950 נועד בכדי למנוע פושעים בכוח מלבצע בעתיד פשעים שתכליתם השמדת עם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את מבצע "חומת מגן", לאורה של האמנה "בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם".

ממצאי העבודה מלמדים כי, "מבצע חומת מגן" נתפס בשעתו במערכת הבינלאומית כ"טבח", כאשר  מעשי חיילי צה"ל, צוינו כמעשים מבעיתים, ההתייחסות לצבא ישראל כאל צבא לא מוסרי, צבא אשר לא פועל על פי חוקי המלחמה הבינלאומיים. ככל, פעילות צה"ל תוארו כ"רצח עם".  הסיקור מאוד חמור ולא חוסך במילים קשות וקיצוניות ביחס לישראל והתנהלותה בג'נין.