אחת הפרשנויות השנויות במחלוקת במהלך מלחמת העצמאות הנה פרשת דיר יאסין . דיר יאסין היה כפר קטן ששכן בפאתי ירושלים, קיים יחסי ידידות עם היישוב היהודי ואף חתם על הסכם שלום ואי התקפה עם השכונה הסמוכה גבעת שאול.

העבודה הנוכחית תבחן למעשה כיצד נרטיבים לאומיים משפיעים על החברה, תוך התמקדות בפרשת דיר יאסין.

למרות ההסכם תקפו את הכפר בתאריך 9 באפריל 1947 לוחמים של אצ"ל ולח"י. ההרג שהתרחש בקרב זעזע את היישוב באותם ימים, הוקע על ידי מוסדותיו והפך לזיכרון כאוב בשני העמים . הכיבוש אשר לווה בהרג של נשים וילדים, הביא את הסוכנות היהודית לגנות את מעשה דיר אל יאסין והגדירה אותו כמעשה "ברוטאלי וברברי שאינו מתיישב עם רוח העם היהודי ועם מסורתו ומורשתו התרבותית.

כל הקורבנות הערביים, שמספרם לא עלה על 100, נהרגו תוך כדי קרב, וכי לא היו מעשי אונס והשחתת גופות. בעניין זה הוא מסתמך על קביעתם של רופאי הסוכנות היהודית ועל ראיונות עם ניצולי הכפר שהכחישו נמרצות מעשים של אונס והתעללות בגופות.

שאלת המחקר בחנה כיצד הפרסומים על מה שאירע בדיר יאסין בעיתונות היהודית והערבית השפיעו על המשך הקרבות במלחמת העצמאות? מה ניתן ללמוד מזה על התמודדות החברה הישראלית בראשית הקמת המדינה?

העבודה הנוכחית בחנה למעשה כיצד נרטיבים לאומיים משפיעים על החברה, תוך התמקדות בפרשת דיר יאסין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי השימוש בנרטיבים נועד בדרך כלל לציין שלתולדות הסכסוך ולקורות מלחמת 1948 אין נוסח אחד המשקף את האמת בדבר מה שהתרחש. ישנם רק נרטיבים שונים אשר גם מנוגדים זה לזה וזיקתם לאמת יחסית בלבד. הנרטיב הלאומי גם מסייע במאבקים בין לאומיים ולגיוס תמיכה במאמצי ההסברה כלפי חוץ וכן הנרטיב הלאומי משמש כחומר גלם לגיבוש הזהות הקולקטיבית . בעיקר באומה פלורליסטית רבת עדות ורבת סיעות. הנרטיב הלאומי למעשה הופך גם לאחת מאבני היסוד בגיבוש הזהות הקולקטיבית של העם, לצד תודעת המולדת, כלומר הגדרת המרחב שצמחו בו הישות הלאומית, הלשון ושאר תופעות חברתיות תרבותיות משותפות משמשים הנרטיביים הלאומיים אבן תשתית לתודעת הזהות המשותפת המגדירה את תחומי הקולקטיב.