סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הפערים בהישגים בחינוך הממלכתי בין המגזר היהודי לבין המגזר הדרוזי במדינת ישראל – היבטים משפטיים.//החינוך הממלכתי הדרוזי לעומת החינוך הממלכתי בעברית
/שורשי הפערים – מעורבות המדינה
/אפליה תקציבית
/מעורבותו המוגבלת ביותר של המיעוט בניהול עצמי של מערכת החינוך
/מאבקים משפטיים ועתירות לבג"צ
/הפער הסוציו אקונומי
/סרבנות דרוזית//

בן גוריון הבטיח , כאמור, שוויון זכויות דתי ותרבותי וגישתו בתחום התרבותי באה לידי ביטוי באישור הקמת מערכת חינוך ערבית בשפה הערבית.

ישנם המאמינים כי לחינוך תפקיד חשוב בעיצוב דפוסי הניעות של יחידים ושל קבוצות. עבור קבוצות מיעוט, אשר חלק ממסלולי הניעות הפתוחים בפני הקבוצות הדומיננטיות סגורים בפניהן, יכולה מערכת החינוך להפוך למסלול ניעות חשוב ביותר. מערכת החינוך, בתוקף חוקי החינוך – חוק חינוך חובה משנת 1949 וחוק חינוך ממלכתי משנת 1953 – הייתה אוניברסאלית מיסודה, ועל כן ניתן היה לראות בה אפשרות של התפתחות לכלל מסלול ניעות הפתוח לכל במידה שווה.

אולם, לפי סעיף 2 בחוק חינוך ממלכתי ("להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית…") מלבד ניסוח כללי בדבר יחס של כבוד לתרבויות ולהשקפות שונות אין שום התייחסות לצרכים החינוכיים הייחודיים של ילדי המיעוט הדרוזי. ההוראה היחידה שעניינה הצרכים הייחודיים של התלמידים הדרוזים היא הוראת סעיף 4 בחוק חינוך ממלכתי, הקובעת כי "במוסדות חינוך לא יהודיים תותאם תוכנית הלימודים לתנאיהם המיוחדים"

********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
החינוך הממלכתי הדרוזי לעומת החינוך הממלכתי בעברית
/שורשי הפערים – מעורבות המדינה
/אפליה תקציבית
/מעורבותו המוגבלת ביותר של המיעוט בניהול עצמי של מערכת החינוך
/מאבקים משפטיים ועתירות לבג"צ
/הפער הסוציו אקונומי
/סרבנות דרוזית