מילים הומונימיות הן מילים שוות בהגייתן ובכתיבתן, אך שונות במשמעויות שלהן, מקורן של המילים שונה, אין ביניהם כל קשר של משמעות, לכן הן מופיעות במילון כערכים נפרדים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון פעלים הומונימים במקרא.

מערכת הפועל העברית בנויה מבניינים כאשר מערכת הפועל בנויה משבעה מבנים עיקריים של בנייני הפועל, שאליהם נוספו עוד כמה בניינים. שבעת בנייני הפועל נחלקים לבניינים קל ונפעל, הבניינים הפעיל והופעל, ומערכת הבניינים הכבדים – פיעל, פוּעל והתפעל. בניינים אלו קיימים גם בלשון המקרא עם שינויים קלים .

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות לחקר העברית והלשון העברית וכן מילונים כמו אבן שושן, מילון רב מילים, רד"ק ועוד.

העבודה דנה בסוגיה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים: סקירת ספרות- דנה במערכת הפועל כיום ובתקופת מקרא, השפה המקראית, מילים הומונימים ומערכת הפועל; דוגמאות מיוחדות של הומונימיות – במילונים ;  הומונימים במקרא – הצגת פעלים הומונימים במקרא;  שורשים הומונימיים על פי אבן גנאח ורד"ק והצגת ההבדלים ביניהם;   סיכום העבודה והצגת מסקנות.

הספרות בתחום העלתה כי החוקרים העוסקים בעברית המדוברת בתחום המורפולוגיה והפונולוגיה מחזקים בדרך כלל את דבריהם בתופעות מקבילות מן המקרא ומנסים לקשר בין התהליכים של תקופות העברית. כמו כן, צורות הפועל הבסיסיות קיימות גם היום באותן צורות בדיוק המערכת של לשון המקרא והמערכת של לשון חכמים העמידו צורות רבות ומגוונות.