עבודותיו של קראוון מעוגנות במלחמות ישראל. מיצג הראשון הוא אנדרטת חטיבת הנגב המייצגת את הנופלים במלחמת העצמאות. האנדרטה מציגה את הקרבות בהן נפלו החיילים , תוך שילוב אלמנטים כמעט מוחשיים כמו טביעות ידיים. ניכרת כאן רגישות לשכול הלאומי ומידה של פטריוטיות.
העבודה הנוכחית תבחן את פעילותו האמנותית של דני קראוון והקשרה לשכול ולזהות יהודית-ישראלית
בסוף שנות הארבעים, בתחילת דרכו כצייר צעיר, השתייך קרוון לאמנים בעלי תפיסת עולם של ריאליזם סוציאליסטי. אמנים אלו ראו ב"אמנות לשם אמנות" מותרות בתקופה שבה הפשיזם מאיים לשטוף את אירופה ולכבוש את ישראל. ציוריו של קראוון מתקופה זו מתארים מצבים חברתיים ואת דמויות הערבים שראה סביבו. כמו כן, הוא התנגד לציור מופשט.
העבודה הנוכחית בחנה פעילותו האמנותית של דני קראוון והקשרה לשכול ולזהות יהודית-ישראלית, כאשר "השכול מהווה חלק מהזהות הלאומית וזה התבטא עם קום המדינה בפעולות הנצחה – אירוע רב עוצמה הגורם ליצירת זהות משותפת, לעבר משותף עמו יכולים כל חברי הקהילה להזדהות".
הבדיקה נערכה בהתאם לניתוח של וולטר בנימין הטוען כי יצירת אומנות נעוצה בהקשר החברתי, היא אותנטית ומשתנה מעבר לזמן ולמקום, ובהתאם לקשר בין המציג לקהל. הניתוח גם מתבסס על התפיסה לפיה קיימת אליטה שלטת וכי היא היוצרת תרבות אחידה וממוסחרת. תעשיית התרבות והאומנות משרתת את האליטה השלטת באופן בו כל פרט ופרט מותאם לתפיסתה את המציאות. בצורה זו היא גורמת לקיבוע הסטאטוס קוו, עוזרת לשמר את המצב הקיים. כלומר, התרבות יצרה אומנות המשלימה עם המציאות המוכתבת מראש.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ניתן לראות ביטוי לכך ביצירותיו של דני קרוון. הספרות מלמדת כי למשפחות השכול היה תמיד תפקיד חשוב בתרבות השכול הישראלית, בהיותן ה"האנדרטאות החיות", המקשרות בין האבל האישי לציבורי. הנצחת הנופלים באה לידי ביטוי במצבות הזיכרון אשר נועדו לעטר את עלילות גבורה שהיו למיתוס המכונן של המדינה הצעירה . ההנצחה לאורך השנים ביקשה להאדיר את הנופלים ולשמר אותם בזיכרון הלאומי. ההנצחה גם מדגישה את הזהות היהודית והפטריוטיות שמאפיינת את החברה הישראלית ולכך ניתן ביטוי בעבודותיו של דני קרוון המבטא שכול לאומי.
1. מבוא
2. פעילותו האמנותית של דני קראוון והקשרה לשכול ולזהות יהודית-ישראלית
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה
5. נספחים-יצירות