לאורך ההיסטוריה היהודית, היהודים נפגעו מפעולות טרור מגוונות ורבות. הרבה פחות ידוע על הצד ההפוך של המטבע: יהודים כמסיתים ומבצעי טרור. טרם קום ישראל, הטרור היהודי נגד הרשות המנדטורית הבריטית והערבים בוצע על ידי שני ארגונים הדוגלים באידיאולוגיות ציוניות רוויזיוניסטיות: אצ"ל (האצ"ל) ולח"י (כנופיית שטרן).

העבודה הנוכחית מבקשת לבחון את פיצוץ מלון המלך דוד (1946) כמקרה מבחן למחלוקת האסטרטגית של המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י) , בין מאבק רצוף למאבק צמוד

שתי הקבוצות שיקפו את השקפתו של זאב ז'בוטינסקי כי יש ליצור מדינה יהודית ריבונית משני צידי נהר הירדן באמצעות אלימות. בין השנים 1939 – 1942 ביצע אצ"ל 60 פיגועים, והרג יותר מ -120 פלסטינים ומאות נוספים. כדי לזרז את היציאה הבריטית מארץ ישראל, פעילי לח"י חיסלו את לורד מוין, השר התושב במזרח התיכון, ב- 6 בנובמבר 1944 בקהיר. ב- 26 ביולי 1946, חומרי נפץ שהוטלו על ידי סוכני אצ"ל פוצץ את מלון קינג דיוויד בירושלים, המרכז המנהלי של הרשות המנדטורית הבריטית, והרגו 91 בריטים ופצעו קרוב ל 500 איש

המסגרת התיאורטית טוענת כי סביר להניח שהטרור יופיע בקהילות תרבות נגד עם אידיאולוגיות דואליות – השקפות עולם המחלקות את האנושות לקטגוריות מקוטבות, כמו טוב ורע – שחבריהן חשים מאוימים על ידי אתגרים חיצוניים לערכיהם ודרך חייהם. קהילות כאלו מובלות בדרך כלל על ידי מנהיגים כריזמטיים המסמנים את האיום החיצוני כקטסטרופלי, ובכך עוזרים להצדיק את האלימות כתגובה לגיטימית והכרחית. חברי קבוצות כאלה הופכים למוקצנים במסגרת תהליכי סוציאליזציה הכוללים אינטראקציות אינטנסיביות עם בני משפחה, חברים קרובים, עמיתים לעבודה ושכנים

כדי לבחון את הסוגיה נערכה סקירת ספרות תיאורטית והיסטורית. המחקר הסתמך על שלושה מאגרי מידע: Proquest Central, מפתח חיפה למאמרים ומעריב- הספרייה הלאומית.