העבודה הנוכחית תעסוק ביודה לייב פינסקר אשר חי בי השנים 1821-1891. פינסקר נולד למשפחה יהודית בפולין, אך בבגרותו נטה לכיוון תנועת ההשכלה ובהמשך הפכך למשכיל מתבולל.

במסגרת העבודה הנוכחית, נבחנים אישיותו של פינסקר ורעיונותיו באמצעות סקירת מהלך חייו, עמדותיו וחיבורו "אוטואמנציפציה" המביע יותר מכל את עמדותיו של פינסקר, חייו ואישיותו.

תהליך יצירתו של היהודי החדש החל בימיה של תנועת ההשכלה, כאשר באה הדרישה והציפייה מצד המדינה לשינוי בדפוסי חייהם בדרך לשילובם במדינה המודרנית כאזרחים מועילים. ברם, ציפיות אלו התמוגגו לנוכח גל הפוגרומים ששטף את רוסיה וגל האיבה של הממשל הרוסי כנגד יהודי רוסיה . מתוך מציאות בעייתית זו צמח פינסקר, איש השכלה, יהודי מתבולל.

העבודה הנוכחית עסקה בפינסקר, אישיותו ורעיונותיו, אשר באו לידי ביטוי בחיבורו הנודע "אוטואמנציפציה". החיבור גרס כי היהודים אינם אומה חיה ולכן זרים הם בכל מקום. עוד נאמר כי שווּי מעמדם של היהודים במובן האזרחי והמדיני אינו מספיק להרים כבודם בעיני העמים.

מכאן פינסקר הציע כי התרופה הנכונה והיחידה היא – יצירתה של אומה יהודית, של עם שרוי על אדמתו על ידי רכישת ארץ מיוחדת להם. לטענתו השעה הזאת היא שעת הכושר מאין כמוה להגשמת ההצעה המבוארת. לשם כך יש לפעול במסגרת תנועת חיבת ציון, לצורך התיישבות יהודים בארץ ישראל או בטריטוריה אחרת ולגייס הממון הדרוש להוצאת הדבר אל הפועל .

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי חיבורו "אוטואמנציפציה" עורר סערה בקרב יהודים דתיים, ציוניים, ברחבי אירופה, משום שהעמיד את היהודים במעמד נחות, התעלם מההיבט הדתי, ביקר את חולשת העם היהודי וחוסר התושייה שבו, לא תאם את המציאות באופן מדויק והעלה תכנית שלא הייתה ברת מימוש. נראה כי פינסקר, בחיבורו ניסה להעיר את העם היהודי מחלום הגלות ויכולתו להתמזג עם המתיישבים באירופה. הוא עוד בתקופתו, השכיל להבין, כי האפליה והגזענות היא מנת חלקה של החברה והאנושות והיא איננה ניתנת לריפוי והחלמה. הוא הדגיש כי היהודי יהיה לעולם שונה ושנוא ולמעשה חזה את עתיד העם היהודי אשר התברר כלא רחוק מהמציאות המרה.