חברות רבות נוקטות באמצעים המרעים עם עובדיהם כמו הורדת השכר, הרעת תנאי העבודה, אי מתן הטבות ועוד על מנת לשמור על סיכויי העסק לשרוד.
עבודה זו בוחנת כיצד מתמודד בית הדין לעבודה עם פיטורים מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
על פי הגישה הרווחת בישראל, סירובו של עובד לקבל את השינויים בתנאי העבודה נחשב כהתפטרות וכי העובד יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים בדין מפוטר בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק פצויי פיטורים. גישה זו רווחת גם במדינות באירופה המאפשרות קבלת פיצויי פיטורים כדין מפוטר באים שונו תנאי עבודתם של העובדים באופן מוחשי
ההשלכות המשפטיות הצפויות למעביד הפוגע בתנאי העבדה של עובדיו הם הגשת תביעה כספית בקשה לצו מניעה כנגד המעביד, תביעה בגין ההטבות שנשללו והתפטרות של העובדים ודרישה לפיצויי פיטורין.
עבודה זו תבחן את הזכויות וההגבלות של עובד המתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
במקרים רבים, הבחירה היא בין הרעת תנאיהם והפחתת שכרם של העובדים, תוך המשך עבודתם – לבין פטורי העובדים, והפיכתם למובטלים. מצבו של שוק העבודה כה חמור, והיצע המשרות הפנויות במשק כה דל, עד שהעובד מעדיף בד"כ להישאר במקום העבודה, גם אם תנאי ההעסקה נפגעו – ולא להיהפך למתפטר בדין מפוטר ולהיות לפיכך זכאי לפיצויי פיטורין.
לשם בחינת הנושא הנדון במסגרת עבודה זו הוצגה בהרחבה מהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה , מהם הכלים העומדים לרשות העובד וכן מהם הכלים העומדים להגנתו של המעביד במקרה והרע את התנאים של עובדיו מבחינה מוחשית.
1. מבוא
2. הרעה מוחשית מהי?
2.1 חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963
3. זכויות העובד בעת הרעה מוחשית בתנאי העבודה
3.1 פיטורים
3.2 פיצויי פיטורים
3.3 דמי אבטלה
3.4 פסקי דין
4. הגבלות על העובד המתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
4.1 הסכמי עבודה
4.2 הודעה מוקדמת להתפטרות.
4.3 גישור או הרעה בהסכמה
4.4 השתהות העובד במימוש זכויותיו
4.5 ביצוע שינויים בתום לב ובהגינות
4.6 פררוגטיבה של ההנהלה
4.7 פסקי דין
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה