מרבית הארגונים בנויים משלושה רבדים עיקריים : צמרת הארגון, מנהלי הביניים והמבצעים מין השורה. בצמרת הארגון מצוי קומץ של נושאי משרות והם אחראים על כל פעולות הארגון. הרובד השני מורכב מבעלי תפקידים ניהוליים הכפופים לצמרת הארגון.

סקירת ספרות לזו בוחנת את נושא הפוליטיקה הארגונית , מבנה ארגון היררכי, שינוי ארגוני והובלתו, התהוות קבוצה.

הארגון הוא גם גוף פוליטי, ועובדיו הם גם שחקנים פוליטיים. לכל עובד בארגון יש פן פורמאלי, המשקף את פעילותו הפונקציונאלית (בה נעשה "מה שצריך"), ופן א-פורמאלי, המשקף את התנהגותו הפוליטית (בה נעשה "מה שכדאי") שילוב נכון בין השניים מגביר את עוצמת העובד / מנהל וכן את ההשפעה שלו בארגון.

הסיבות לשינויים בארגון הן מגוונת, כאשר, שינוי יכול לנבוע כתוצאה מגורמים מחוץ לארגון כגון: תקנות חדשות או הפרטת חברות, או שינויים שביצעו ארגונים אחרים, או מתוך הארגון, כאשר הסיבה האופיינית ביותר היא קיומן של תחושות שליליות והרגשת אי-סיפוק צרכים אשר מניעות את העובדים או את המנהלים לשינוי המצב.

הצורך להשתייך ולהיות חלק מקבוצה קיים אצל כל אחד. בארגונים רבים, עבודת צוות עוזרת לחפות על מבנה ארגוני רעוע אשר מונע מאותם עובדים לבטא את הצורך ביצירתיות, עשיית דבר-מה משמעותי עבורם וההכרה בערכם.

קבוצה מסורתית מוגדרת כקבוצת אנשים המקובצת יחדיו על מנת לבצע משימות שונות בעזרת ההוראות שנתקבלו והצלחתה תלויה בגורמים כגון: אטרקציה בין חברי הקבוצה, פיתוח אחדות ומחויבות כל חברי הצוות להצלחה, דפוסי עבודה, מטרות ברורות, אקלים של אימון פתיחות, קבלת החלטות משותפת, חוקים ושימוש נכון בכוח