הספרות בתחום מעלה כי בדואים בישראל, מראים מידה גבוהה של תאימות ונאמנות למנהיג והם שמרניים ורגשיים. תוצאות אלה מעידות על הקשר החזק הקיים בין ערכים לנורמות שנצברו בתהליכי הסוציאליזציה האתנית.

מטרת מאמר זה היא להעריך עד כמה ערכים חברתיים מהווים מנוף לצמצום האלימות בחברה הבדואית.

בהשוואה לאורח החיים המודרני המאפיין בדרך כלל את החברה הישראלית, בדואים ישראלים הם קבוצה חברתית שמרנית למדי ומסורתית המאופיינת במחויבות גבוהה לקבוצה ובמגבלות גבוהה בקרב חברי הקבוצה. הבדואים בדרך כלל שייכים ל"חמולה", בית מורחב שנשלט על ידי גברים.

ערכים הם סט של  עקרונות מוסריים המנחים את  התנהגות של הפרט, ערכים כמו מוסר, יושר וסבלנות משפיעים על מגוון תחומי החיים, על חשיבה ועל התנהגות הפרט.

אלימות ישירה כוללת קשר מיידי בין התוקף לבין קורבן האלימות, בצורת אלימות פיזית. אלימות מבנית ותרבותית מובילות לאלימות ישירה, כאשר אלימות מבנית מתרחשת בתוך מבנה לא שוויוני,

ילדים בדואים חשופים לאלימות גם בבית, בבית הספר וגם בשכונה שלהם. אחת הסיבות לקושי להתמודד עם התנהגויות אלה היא שעונשים רבים וחלק משיטות הריסון נחשבים לגיטימיים על ידי בדואים רבים, הורים כמו גם מורים.

חוקרים בחברה הבדואית מסכימים כי התכונה המגדירה בחברה זו היא מצב המעבר מהמסורת למודרנה, בעיקר במצבים המובילים לקונפליקט בין ערכים מודרניים לערכים הבדואים המסורתיים. עם זאת, למרות השינוי המשפיע על אזורי החיים הרבים בקהילה הבדואית, כולל חינוך, בדווים עדיין מחבקים את הערכים המסורתיים והדתיים. המסורת הבדואית מאשרת את השימוש באלימות.