ילדים בעלי צרכים מיוחדים המגיעים לכיתה משולבת סובלים ממספר בעיות הכוללות תפקוד פיזי, תפקוד שכלי ותפקוד רגשי. בעיות אלו גורמת לתסכול בקרב הילד החריג הגוררות בעיות התנהגות ואף אלימות, אשר מקנות לילד תחושת כוח שמפחיתות זמנית את תחושת חוסר האונים והדימוי העצמי הנמוך שהתסכול, הבדידות והחרדה יוצרים בו.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בעמדות של מורים מחנכים בבית הספר יסודי כלפי בעיות משמעת של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה ההטרוגנית.
בעיות המשמעת של תלמידים בכתה הן מקור לדאגה, לחץ ושחיקה של מורים ומנהלים, ומעמידות בפני המחנכים אתגר וצורך לפעול בתנאי לחץ . הפרות המשמעת בבתי הספר מעכירות את אווירת הכיתה ומסיטות את הדגש מתהליך הלמידה, וכן עלולות לעכב אותו ואת הישגי התלמידים ולהפחית את רמתה של יעילות הסביבה החינוכית.
קיימות שלוש גישות לסוגיית המשמעת: מסורתית, פרוגרסיבית ומפשרת. לפי הגישה המסורתית החברה היא במרכז והמשמעת היא אמצעי החינוך והחיברות המרכזיים שלה.
תפיסות מורים כלפי בעיות משמעת ניתנות לחקירה גם באמצעות תיאוריות ייחוס העוסקות בסיבתיות להתרחשות אירוע מסוים המחקר, המתייחס לייחוסי מורים לבעיות משמעת מראה כי מורים אימצו ייחוסים פנימיים לבעיות התנהגות של תלמידיהם, כלומר הסבירו את בעיות ההתנהגות בגורמים הקשורים במאפייני הילד.
מורים רבים מדווחים על הקושי להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים, ובפרט של אלה המשולבים בכיתה הרגילה. קשיים אלו הם הגורם העיקרי המדווח בספרות, להתנגדות של מורים לשילוב. קיימות תפיסות שונות של מורים באשר למידת אחריותם להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
פרק 1: בעיות משמעת של תלמידים.
פרק 2: תפיסות מורים כלפי בעיות משמעת של תלמידים.
פרק 3: התמודדות של מורים כלפי בעיות משמעת של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה ההטרוגנית.
ביבליוגרפיה