קיימים מספר מאפיינים הייחודים בקרב ילדים מחוננים הכוללים: תפיסה כוללנית הכוללת יכולת יצירת קשר בין אלמנטים, הבחנה בפרטים ועוד

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת  העמדות של מורות בכיתות לילדים רגילים בנושא שילוב ילדים מחוננים או הקמת כיתת מחוננים ותרבות בית הספר.

מחוננות, כמו גם מצוינות וגאונות הן מונחים, שאנשי מקצוע חלוקים בדעותיהם באשר להגדרתם ולזיהוים. בין אנשי המקצוע קיים ספק אם התפיסה האבסולוטית של מושג המחוננות ישימה לגבי התחום האינטלקטואלי-האקדמי.

החברה אינה אוהבת חריגים מכול סוג שהוא אם בשל צורה חיצונית ואם בשל רעיונות ודרכי התנהגות המערערים על הכללים והשגרה . חריגות בקרב ילדים מעוררת רגשות אשם מצד החברה מחד ותוקפנות כלפי החריג מאידך, כמו כן החריגות מקיפה סוגים רבים מאוד של ילדים כאשר ישנם החריגים הנורמאליים : הבישן, התוקפני, הגאון, המרדן וחריגים הפגועים בגופם : צולע, המפגר, המגמגם.

ביחס לשאלה האם חינוך תלמידים מחוננים אקטיבי יותר   בכיתות מיוחדות או בכיתות רגילות, נטען גם כי תלמידים מחוננים יכולים ללמוד בכיתות רגילות , אך יש להנהיג יום לימודים למחוננים, וחשובה מאוד תכנית של הכשרת מורים להוראה למחוננים

אלו התומכים בכיתה הטרוגנית המשלבת מחוננים וילדים רגילים טוענים כי יש  להכשיר את כל המורים להתמודד עם הצרכים המיוחדים של המחונן. התברר כי מורים, שעברו הכשרה להוראת מחוננים, השתמשו במספר רב יותר של מיומנויות הוראה, והצליחו להשרות אווירה טובה יותר בכיתה, בהשוואה למורים שלא עברו הכשרה כזאת

התיאוריה המוסדית החדשה בסוציולוגיה הארגונית מתייחסת לשינויים בבתי הספר ולפיה לבית הספר כארגון, מאפיינים תרבותיים כמו ערכים המסבירים את מבנהו והתנהגות הפרטים הפועלים בו והוא נוטה למסד דפוסים , על מנת להשיג לגיטימציה מהסביבה המוסדית המבטיחה לו משאבים ותמיכה להמשך קיומו. בתי הספר אם כן, פועלים בסביבה מוסדית חזקה ועומדים לפיכך בפני לחצים פנימיים לשם התאמתם לסביבה המוסדית.