אלימות פוליטית נמצאת בכל מקום שבו יש פוליטיקה, ושהיא חלק מובנה בכל מערכת פוליטית.

הסקירה הנוכחית דנה בהיבטים של מערכת היחסים בין חילוניים ודתיים בחברה הישראלית והקשר לאלימות פוליטית

החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי תרבותי שמקורו בהתעוררות קבוצות תרבותיות המקדמות פוליטיקה של זהויות כמו קבוצות פמיניסטיות, קבוצות מזרחיות, דתיים כאשר קימת לגיטימציה לקבוצות התרבות השונות, ישנה קבלה והכרה בשונות , וכן קיים הצורך לתת ביטוי לקבוצות התרבות השונות

בדומה לחברת המהגרים של ארצות הברית, החברה הישראלית, משום היותה מורכבת ממאגר מגוון של מהגרים, עולים ופליטים יוצאי לאומים שונים, הינה חברה מרובת שסעים. אפיון חברתי זה מזוהה עם מציאות המכילה מגוון של קבוצות בעלות שונות תרבותית ובמקרה הישראלי, מבוססת על הבדלים אתניים וסובלת משסע עדתי

תופעת המיעוטים בישראל מעלה את הניגודים בין החברה הישראלית הכללית לבין המיעוטים שבתוכה  המהווים תרבויות וחברות אוטונומיות ונפרדות זו מזו .

זהות יהודית דתית משפיעה על חיי הפרט והמשפחה, כאשר חינוך דתי מקנה ערכים ומוסר והילדים מפנימים ערכים אלו. ניתן להבין מכך שזהות דתית משפיעה על השקפת החיים של הפרט.

) אלימות פוליטית מקיפה מרחב של התנהגויות פוליטיות הנמצאות בטווח שבין אלימות מילולית לפעולת טרור.

עמדת מחנה הימין בישראל באה לידי ביטוי בתפיסה המתבססת על כוח ועל "זכותו" של האיש החזק במערכה להנהיג ולשלוט . שליטה זו לעיתים נשענת על גישות שונות המוכיחות כי החזק הוא  גם "צודק", "טוב", "פועל למען הכלל"  ולעיתים נשענת על יתרון כוחני בלבד.