במשך אלפי שנים נחשב שוק העבודה לשטח גברי בלבד, נשים הופקדו על ניהול משק הבית וגידול הילדים, ופרנסת המשפחה הייתה אחריותו הבלעדית של הגבר. מאז שנת 1960 חלה עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה בחברה המערבית.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת עמדות נשים כלפי הסיבות לאי קידום נשים למשרות בכירות בשוק העבודה, תוך התייחסות למחסומים החיצוניים, הפנימיים וקונפליקט המשפחה-עבודה.

מחקרים שדנו במקומן ובתפקידיהן של הנשים בראשית ההתיישבות מראים כי היסוד החברתי המרכזי היה המשפחה הפטריארכאלית – הנשים מילאו את תפקידי משק הבית ורובן נטו להשלים עם מעמדן הנחות. מלבד מיעוט נשי ששאף להידמות לגברים בעבודה פיזית קשה, רוב הנשים אימצו את תפיסת השוני ביניהם, וקיבלו עליהן את התפקיד המסורתי של האישה התומכת והדואגת.

התפנית הגדולה בשיעור של השתתפות הנשים בכוח העבודה האזרחי בישראל חלה בעשור שבין 1960-1970. כיום, נשים משתלבות בשוק העבודה בדפוסי עבודה רבים ומגוונים, אם כשכירות בארגונים גדולים וממוסדים, כעובדות זמניות, פרילאנסריות, עצמאיות ועוד.

לנשים יש מגוון רחב של דפוסי עבודה, שחלקם דומים לאלו של הגברים, אך רובם בעלי מאפיינים שונים לחלוטין. לדוגמא, שיעור גבוה מכלל הנשים עובדות במשרות חלקיות לכל אורך חייהן, אחרות נכנסות ויוצאות משוק העבודה, או עוברות במהלך חייהן בין שלושה מצבי תעסוקה: משרה מלאה, משרה חלקית או פרישה משוק העבודה. עבודת נשים מושפעת במידה רבה מאירועים שהתרחשו בתחום המשפחה או עתידים להתרחש בה.

חוקרים מצביעים על כך שהפער בין היכולות של נשים לבין ההישגים שלהן מוסבר ע"י מחסומים מסוגים שונים המהווים מכשול אשר מונע, מעכב או מקשה באופן כלשהו על התקדמות בקריירה.  ישנם מחסומים חיצוניים שאינם תלויים באישה כמו אפליה על רקע מיני בארגונים, סטריאוטיפים, שרידי דעות קדומות, ועוד.

המעבר לאימהות מהווה מחסום נוסף ומרכזי בכל הקשור לתעסוקת הנשים, קידום ופיתוח הקריירה שלהן. קריירה ואימהות הם שני עולמות שונים ונפרדים שמטילים על האישה העובדת דרישות תפקיד וציפיות מנוגדות, המפעילות עליה מערכת של לחצים בלתי ניתנים לפתרון.