לקות למידה הוא תחום לקות מובחן המוגדר כפער משמעותי בין היכולת האינטלקטואלית לבין רמת ההישגים. הלקות מתבטאת בקשים משמעותיים ברכישת המיומנויות ובשימוש בהן.

עבודה זו עניינה בעמדות נערים מתבגרים לקויי למידה לגבי שילובם בחברה בבית ספר רגיל, כאשר השאלה הנבדקת בחנה את השפעת מדיניות השילוב על הדימוי החברתי, הרגשי והלימודי של תלמידים לקויי למידה.

שכיחות הפרעת לקות למידה הולכת וגדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות והיא עומדת על 10% עד 15% מהאוכלוסייה. לקות למידה משפיעה על החיים החברתיים, הרגשיים של הסובל ממנה בצורות מגוונות. ניתן לומר שהשפעתה של לקות הלמידה גלשה הרבה מעבר לתחום הלימודי.

תלמידים בלי לקות למידה נחשפים לביקורת שלילית ולכן מפתחים קשיים רגשיים המתבטאים בדרכים שונות. אלה עלולים לפגוע בערך העצמי ובדימוי העצמי.

השילוב, הינו מונח המוגדר כהצבת התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בסביבה בית ספרית ובכיתות לחינוך רגיל ביחד עם התלמידים הרגילים בני גילם.

תוכנית זו מעודדת את חברותו הפעילה של הילד בכיתה בפרט ובחברה בכלל. בתי ספר מספקים אווירה נורמאלית לשילוב בכך שילדים בעלי צרכים מיוחדים עשויים לבלות את מרבית היום בכיתות לחינוך רגיל בבתי ספר רגילים.

1. החלק הראשון של העבודה מוקדש לסקירת הספרות רלוונטית אודות לקויות למידה, הגדרות ומאפיינים, דימוי עצמי-חברתי- מאפייניו וביטויו באוכלוסייה והתייחסות למדינות השילוב.
2. החלק השני לעבודה, הוא החלק המחקרי, בחן את השפעת מדיניות השילוב על הדימוי החברתי, הרגשי והלימודי. השאלה נבדקה בקרב במחקר 26 תלמידים מכיתה י אשר לומדים בכיתת מב"ר, בנים ובנות, בני 15-16, מרביתם אובחנו כבעלי לקות למידה ושליש מהם שולב בכיתות רגילות.

השאלון שהופץ בחן את עמדות האוכלוסייה  ביחס לדימוי הלימוד, חברתי והרגשי. במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות מחקריות:

1. ההשערה הראשונה טענה כי תלמידים ליקויי למידה ידווחו על רמת דימוי עצמי חברתי גבוה;
2. ההשערה השנייה טענה כי  תלמידים ליקויי למידה ידווחו על רמת דימוי עצמי לימודי נמוך
3. ו-ההשערה השלישית טענה כי תלמידים ליקויי למידה ידווחו על רמת דימוי עצמי רגשי גבוהה .

ממצאי המחקר העלו כי תלמידים בעלי ליקויי הלמידה דיווחו על רמת דימוי עצמי חברתי גבוה,  על רמת דימוי עצמי לימודי גבוה  ועל רמת דימוי עצמי רגשי גבוה . ממצאים אלו סותרים את הספרות המחקרית הקיימת בתחום.