תופעת האלימות כנגד נשים בישראל נסקרת רבות במחקים וסקרים סטטיסטים, אם כי קשה לאמוד אותה מבחינה מספרית, שכן ישנן נשים רבות שאינן מדווחות על אלימות נגדן בשל תחושות פחד, אשמה, בושה, חוסר אונים ותחושה של היעדר סיוע

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת כיצד מסייע המקלט לנשים מוכות במגזר הערבי, לנשים לצאת מכבלי הדיכוי והאלימות בו הן מצויות ?

אחת מכל שבע נשים בישראל היא אישה מוכה, כאשר האלימות כנגד נשים איננה תלוית עדה, דת או מגזר אוכלוסייה. מידי שנה נפתחים כשמונה-עשר אלף תיקים על אלימות במשפחה במשטרת ישראל.

השאלה הנשאלת האם במגזר הערבי יש יותר נשים מוכות?  האים עדיין יש לגיטימציה לגבר שמכה את אשתו והאם המוסדות לא ממהרים להתערב ?

על אף התמורות והשינויים, האישה על פי האמונה האסלאמית נתפסת כשלילית. ראשית תשוקתה המינית גדולה יותר משל הגבר, ותפקידה לעורר מינית את הגבר, ורק נסיבות חיצוניות קיצוניות יוכלו למנוע ממנו לבצע את רצונו.

מעמדן האישי הנחות של הנשים באסלאם ככלל בא לידי ביטוי בשיעור האלימות כלפיהן וביחס הסלחני של החברה כלפיהם ואכן, מעמדה הנחות של האישה הערבייה בא לידי ביטוי גם בשיעור האלימות כלפיה.

החברה הערבית היא חברה פטריארכאלית, וכאמור, הסיבות לאלימות הנהוגה בה כלפי נשים אינן שונות בתכלית מהסיבות לכך בחברות הפטריארכאליות האחרות, כאשר האישה המוכה זוכה לתמיכה ולהגנה אם מוסכם על משפחתה שהיא קורבן לעוול.

המקלט הראשון אשר הוקם בקרב המגזר הערבי היה בשנת 1991 וכן בנוסף הופעלו 19 מרכזים טיפוליים ייחודיים לטיפול באלימות במשפחה. הסיבה להקמת המקלטים ולהתייחסות הספציפית לסבלן של נשים ערביות נבעה מהתמורות החברתיות בחברה הערבית אשר השפיעו על התפתחות גישות חדשות לטיפול באלימות במשפחה בחברה הערבית.