דוח פנימי של אוניברסיטת תל-אביב ועמותת נגישות ישראל חושף כי הקמפוס, הוא אחד המוסדות הציבוריים הכי פחות נגישים לנכים, מאחר שרוב המבנים בו אינם כוללים שירותי נכים, מעליות מתאימות או רמפות עבור כיסאות גלגלים, חניות מתאימות לנכים ומערכות שמע לסובלים מליקוי שמיעה

סקירת ספרות הבוחנת עמדות כלפי סטודנטים מוגבלים.

הטכניון הנו המוסד האוניברסיטאי הראשון אשר יזם תכנית כוללת להנגשה פיזית ש הקמפוס. מטרת התכנית הייתה יצירת סביבה פיזית נגישה לאנשים עם מוגבלויות , תוך מתן אפשרות לתפקודם העצמאי ושילובם המלא בכו הפעילויות בקמפוס.

רוב ההתאמות לצורכי נגישות פיזית  בטכניון בוצעו , כאשר הונגשו בניינים ברמה בסיסית  עם דגש על מוגבלות בניידות, סומנו חניות לנכים, הונגשה הדרך מהחניה לכניסה הראשית, , הותקנו שירותים נגישים, הותקנו רמפות וכמה מעליות ואנכוניים ליצירת תנועה אנכית רציפה בבניין. בנוסף, נעשו התאמות בכיתות , על מנת לאפשר לנכים להשתמש בכיסאות גלגלם, להיכנס ולשבת בנוחות, הונגשו במות  באולמות ובכיתות, הותקנו מערכות תומכות שמע לסטודנטים עם לקות שמיעה ועוד.

האידיאולוגיה הנפוצה כיום מדגישה קבלה ושילוב של קבוצות בעלות סטיגמה בקהילה, אידיאולוגיה זו באה לידי ביטוי בחקיקה שמונעת אפליה בשל נכות ובשל עבר פלילי ובראשה נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח – 1998.  על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות".

רבים מהמכשולים שבהם נתקלים אנשים עם מוגבלות נוצרים על ידי עמדות חברתיות, כאשר עמדות חברתיות הן חיוביות, הן מקלות על הכללתם של  אנשים בעלי מוגבלויות.

האידיאולוגיה הנפוצה כיום מדגישה קבלה ושילוב של קבוצות בעלות סטיגמה בקהילה , אידיאולוגיה זו באה לידי ביטוי בחקיקה שמונעת אפליה בשל נכות ובשל עבר פלילי.  עם זאת סטיגמות רבות מקובלות על והם משתקפות בתפיסות ואמונות של פרטים בחברה.

תמונה ברורה אודות המבנה של עמדות כלפי אנשים עם עשויות לקדם את ההבנה ביחס לאופי האינטראקציה בין אנשים עם וללא מוגבלויות.  הצעד הראשון בדרך למדידה מדויקת של עמדות הוא להבין כי עמדות מורכבות משלושה ממדים: רצון להשפיע, קוגניציה (מחשבות, אמונות) והתנהגות.