ההתפתחות הטכנולוגית  מאפשרת כיום היישום של מערכות מידע בטוחות אשר באפשרותן לאמת פרטים, ללא קשר למעורבות גורמי הביטחון.  ההתקדמות בטכנולוגיית המידע, במיוחד בתחומי הביטחון וביומטריה, מאפשרת למדינות וארגונית להתמודד עם טרור, רמייה, פשעים שונים ועוד. מכאן שהצורך באמצעי זיהוי טוב יותר הוא תקף ומוצדק

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את העמדות כלפי המאגר הביומטרי.

חששות גוברות לביטחון בעולם הובילו לטכנולוגיות שונות להגנה על ארגונים ביניהן  חשבונות המוגנים על ידי סיסמה, תוכנות אנטי וירוס, פיירוול, וכרטיסים חכמים.  ארגונים משקיעים משאבים עבור מחשבים ומערכות אבטחת מידע, אולם אנשים הם החוליה החלשה ביותר לביטחון מידע. כלומר, זיהוי ביומטרי מוגדר כזיהוי פיזי של מאפיינים אישיים של הפרט.

הבעייתיות העולה מהמערכות הביומטריות הן הפלישה לפרטיותו של הפרט, כאשר הזיהוי הביומטרי מאפשר מעקב אחר פעילות אחר פעילות זו או אחרת של האזרח.

ניטור עובדים למשל הפך לתופעה נפוצה כאשר ניטור עובד כרוך באופן בלתי נמנע באיסוף פרטיו האישיים, לעיתים אף פרטים רגישים. אין ספק כי מעביד זכאי להגן על זכויותיו הקנייניות והאחרות, אך האם הפלישה לענייניו הפרטיים של העובד איננה פוגעת שלא כדין בזכויותיו ?

העבודה הנוכחית תבחן את העמדות כלפי המאגר הביומטרי.

הבדיקה תכלול תחילה סקירת ספרות בנושא המאגר הביומטרי, הזכות לפרטיות והפגיעה בפרטיות בעקבות המאגר הביומטרי ואמצעי ניטור אלקטרוניים אחרים. החלק המחקרי יכלול ניתוח שאלן עמדות ביחס למאגר הביומטרי.

מערך המחקר : המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי

כלי המחקר: השאלון הנוכחי בא לבחון את עמדותיהם של האזרחים כלפי המאגר הביומטרי שעשוי לקום עם חקיקתו בכנסת.