אלימות בין בני זוג הנה סוגיה חברתית המביאה לעתים קרובות לתוצאות פיזיות ופסיכולוגיות שליליות עבור הקורבנות. אלימות בין בני זוג משפיעה על נשים וגברים המשתייכים לקבוצות אתניות שונות, דת, מין וכדומה.

סקירת ספרות אשר עניינה בשאלה :מהן העמדות כלפי אלימות בין בני זוג בהתייחס להשתייכות אתנית ופמיניזם?

אלימות כנגד נשים, הנה תופעה ידועה, תופעה בה נלחמות עמותות שונות והממסד ככל. ההנחה היא כי נשים מהוות את הצד החלש במערכת יחסים ולכן הן אלו הזקוקות להגנה.

קיימים חמישה סוגים עיקריים של  אלימות בין בני זוג, כאשר הנפוצה ביותר היא אלימות פיזית, אלימות מינית, איומים על אלימות פיזית או מינית, אלימות פסיכולוגית או רגשית והתעללות כלכלית

ואכן, ידוע כי במסגרת מערכות נישואין עשויה להיות אלימות בין בני הזוג , עם זאת, אין זה ידוע כי זוגות בטרם הנישואין, נוטים יותר להיות אלימים יותר לעמת  זוגות נשואים.

מגוון גורמים קהילתיים (יחסיים), תרבותיים (מגדריים מסורתיים) וגורמים חינוכיים (חוסר השכלה) עשויים להיות אחראים לאלימות בין בני זוג. גורם אחד שנמצא כתורם לקיומו של אלימות בין בני זוג הוא יחסו של האדם כלפי אלימות בין בני זוג. גישה מקבלת אלימות אינטימית של בני זוג קשורה יותר למקרי אלימות בין בני זוג. אמנם קיימת התקדמות במחקר בנושא אלימות בין בני זוג בעשורים האחרונים, אך מעט מאוד מחקרים בוחנים את תפקידה של התרבות ו/או השתייכות אתנית

המשתנים הנידונים בסקירה הנוכחית הם: השתייכות אתנית ועמדות פמיניסטיות (משתנים בלתי תלויים)  כמשפיעים על עמדות כלפי אלימות כנגד נשים (משתנה בתלוי).