סקירה זו עניינה בנושא עיצוב מרחבי למידה בגן הילדים כמחוללי למידה התנסותית בחינוך סביבתי.

למעצבי מבנים ומתקנים המיועדים לשימוש ילדים, יש אחריות גדולה על יעילות תפקודם של הילדים ואופן התפתחותם. הטענה היא כי ילדים רגישים למרחב בו הם שוהים, וכי הם מגיבים באופנים שונים לסוגי המרחבים הרבים (חללים גדולים, שטחים פתוחים, חללים קטנים, חללים נעימים, חללים פרטיים, חללים נסתרים). סוג החלל מיצר אפשרויות לפעילויות שונות, דמיון והזדמנויות חינוכיות. Shaw מצאה כי מחקרים מראים שילדים זוכרים מקומות טוב יותר מאשר הם זוכרים אנשים וחפצים, על כן כל פרט ופרט בעיצוב החלל הוא חיוני ומשפיע מאד על הילד.
בהתבסס על מחקרים ניתן להסיק כי ילדים בגיל הרך הים לומדים פעילים ונלהבים, אשר כל הזמן בודקים ומתנסים. הילדים מסתמכים במידה רבה על חושיהם, תוך שכישוריהם הולכים ומתפתחים ומאפשרים להם ליזום פעילויות חדשות, להתנסות בחומרים חדשים, ולבנות באופן יצירתי. תפקיד מרחבי הלמידה הוא לעודד אותם ליוזמה ולפעולה, ללמידה על פי הקצב שלהם ורמת ההתפתחות שלהם.