תומאס מאן (Thomas Mann) , סופר גרמניה אשר נולד ב- 6 ביוני 1875 למשפחה עשירה בעיר ליבֶּק שבצפון-גרמניה. תומס מאן לאחר סיום לימודיו במינכן החל לפרסם רשימות ומאמרים בכתב-העת "המאה העשרים" שבעריכת אחיו הבכור, הסופר היינריך מאן.

העבודה הנוכחית עוסקת ברומן של תומס מאן: "יוסף ואחיו". רומאן זה כולל שלושה כרכים ומתאר את סיפור יוסף ואחיו. "יוסף ואחיו", מחווה ליהדות המציגה את התפתחותו של עם ישראל כמודל מופתי להתהוותה של אנושות הומאנית

ברומן "יוסף ואחיו" מגולל מאן את פרשיית חייו של יוסף המקראי תוך הדגשת הצד ההומאניסטי שבו. למעשה, דמותו של יוסף מנסה להתחקות אחר האדם האולטימטיבי אשר כל התכונות הטובות של האנושות מגולמות בו. המוטיב ההיסטורי חוזר ברבות מיצירותיו של מאן ובהקשר לכך טען תומס מאן בספרו כי ”עמוקה היא באר העבר, האין עלינו לכנותה באר ללא תחתית

? אכן ללא תחתית היא אם ואולי רק אם עבר פירושו רק עברה של המהות האנושית, אותה מהות חידתית המכילה בתוכה את הווייתנו אנו השטופה בתשוקה טבעית ואומללות על טבעית שמסתריה כמובן הם הרישא והסיפא של כל דיבורינו ושאלותינו. ככל שנעמיק להטיל את משקולות האומדן, ככל שנחדור ונידחק למעמקי העולם התחתון של העבר, כן נגלה שיסודותיה המוקדמים ביותר של האנושות, תולדותיה ותרבותה,עמוקים הם לאין חקר.“ .

השאלה הנבדקת היא כיצד בא לידי ביטוי ספור העקידה ברומן "יוסף ואחיו"? העבודה בוחנת את המיתוסים והמשמעויות העולות מהרומאן, כאשר סיפור יוסף ואחיו על פי תומס מאם מציג את מוטיב הפצע וסקראליות המיתית .

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי תומס מאן באירוניה רבה מתאר את סיפורי יוסף וקורותיו , תוך הקבלה מקראית והיסטורית לסיפור העקדה, קרי: עקדת יצחק. לדידו יעקב כאברהם שלח את יוסף להיעקד על ידי אחיו, אך כיצחק גם יוסף ניצל ממות. הסיור שזור במוטיבים מיתיים המעוררים חרדה בלב הקורא , אך הסוף הוא טוב, כאשר על אף הסכנות , זרע ישראל לא נכחד.
גם בעקדת יצחק וגם בסיפור יוסף ואחיו קיימת חיה הה=מגנה על הגיבור הנעקד ולכן תומס מאן מתייחס לחיה כטוטם , הוא טוטם חיה.