התקשורת הישראלית פרסמה כתבות רבות בעקבות חיסול מבחוח, למשל בהארץ נכתב כי "ממשלת ישראל לא צריכה לענות על השאלה אם לוחמי המוסד הם שחיסלו בדובאי את איש החמאס מחמוד אל-מבחוח; החיוכים של שרי הממשלה בצאתם מהישיבה השבועית ביום ראשון אמרו הכל.

העבודה הנוכחית עוסקת בסיכול הממוקד כנגד מחמוד מבחוח אשר חוסל בשנת 2010. השאלה הנשאלת היא כיצד סיקרה התקשורת הישראלית את חיסולו של מחמוד אל-מבחוח?

שנות האלפיים התאפיינו בפיגועי טרור ופעילות חבלנית סוערת וחמורה. החטיפות, ההתקפות, הניסיונות לפגע, ההצלחות לפגע, שילוחי המפגעים, הרציחות והנייר קצר מלהכיל את כול אותם פעילויות איבה מחרידות שמאחוריהם עומדים מחבלים הנחשבים בני אדם אנושיים. הצורך בנקם עולה מפעם לפעם ומקבל פעמים רבות את דמותו של עונש המוות או סיכול ממוקד. המצדדים טוענים שהוא כלי יעיל ואפקטיבי למיגור הטרור , אך מסתבר שישנם טיעונים חריפים מאוד ובעלי ייסוד אמיתי ויציב מדוע אסור להרשות שעונשי המוות למחבלים יהיו נפוצים במדינתנו . ההיסטוריה מלמדת שפעמים רבות העונש אף יוצר את התגובה ההפוכה ולא עוצר את הפעולות החבלניות , שכן הטרוריסט מסכן חייו כמעט כול יום, לכן אין הוא מפחד מאיום המוות.

מטרתה של העבדה הנוכחית הייתה לבחון כיצד סיקרה התקשורת הישראלית את חיסולו של מחמוד אל- מבחוח ?עבודה זו דנה בתקשורת הישראלית בעת משברים בטחונים / מלחמות ואופן התנהלותה, כמו גם ייערך דיון אודות מדיניות הסיכולים הממוקדים.

הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח כתבות לאחר חיסולו של מבחוח ובדיקה יחסה של התקשורת לחיסול, לצד הישראלי, לצד הפלסטיני, לעצם עניין החיסול, לתפקוד המוסד והאם לתקשורת ביקרות זו או אחרת כלפי החיסול ותוצאותיו.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי העיתונות תפקדה כעיתונות מגויסת, הציגה פטריוטיות גבוהה כיאה לעיתונות מגויסת ועיתונות בימי מלחמה ומשבר . במסגרת זאת המוסד קיבל שבחים. עם זאת, גם הופיעה ביקורת אודות הפעילות של המוסד וחוסר החשאיות בצידה. נמצאו גם כתבות אשר ניסו למתן מעט את הביקורת ונעשה ניסיון להצדיק את החיסול ולהתמקד בעובדה כי המחבל חוסל. כמו כן, התמיכה בפעילות המוסד ובחיסול עצמו באה לידי ביטוי בשימוש בפועל "חיסול", בכותרות כלומר העיתונות עשתה שימוש בפועל זה על אף הקונוטציה השלילית שלו ומכאן ניתן ללמוד על אהדה ותמיכה בפעילות הסיכול הממוקד. בנוסף, הפעילות טרוריסטית כנגד ישראל על ידי מבחוח דווחה בהרחבה כהצדקה על ההתנקשות האמורה ותמיכה בה. גם הצגת תגובותיו של חמאס המאשים את ישראל ומאיים בנקמה שימש להצדקה ההתנקשות ולהצגת מבחוח והחמאס כאויב.