עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם סיפור מגילת אסתר הוא התיקון למעשיו של המלך שאול ?

הגישה התאולוגית החכמתית גורסת כי האדם צריך להבין מדעתו מהו רצון האל לכוון את התנהגותו. מגילת אסתר למשל, נכתבה בהתאם לגישה זו, כאשר בעל המגילה משמיט את הנוכחות הגלויה של האלוהים במהלך האירועים: התנהגות האדם היא הקובעת את התוצאה והאל מסייע למי שמצליח לפרשם נכונה, בתנאי, כמובן, שהוא ראוי לכך, כיוסף הצדיק, או כמרדכי. ככל הנראה, זוהי הסיבה, שאלוהים מצוי במגילה בנקודות מפנה, אינו מוזכר במפורש ואינו מדבר ישירות או בעקיפין אל גיבורי הסיפור.
העבודה הנוכחית עוסקת בקשר בין סיפור מגילת אסתר לבין מעשיו/חטאיו של המלך שאול, כאשר השאלה הנשאלת היא האם סיפור מגילת אסתר הוא התיקון למעשיו של המלך שאול. כידוע אסתר היא משושלת שאול ובשל מעשיו נלקחת ממנו המשך שושלת. האם במעשה אסתר מעשי שאול תוקנו? האם הנחת היסוד כי ההיסטוריה מתקנת את עצמה שרירה וקיימת בהקבלה בין חטאי שאול לתיקון החטא על ידי אסתר ומרדכי?
שאלת המחקר תבחן האם סיפור מגילת אסתר הוא התיקון למעשיו של המלך שאול ?
הספרות הפרשנית מלמדת כי במגילת אסתר בנוסח המסורה, מסתתרת העמדה כי אמנם בית שאול חטא, אך תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה. הדבר נעשה על ידי עיצוב דמויות מרדכי ואסתר (צאצאי שאול) בהקבלה לסיפור מנהיגותו של יוסף המצרים, על ידי הצגת סיפור המגילה כתיקון לחטא שאול עם עמלק. עיצוב המגילה המגמתי למדי מרמז במכוון לספור שאול המלך כאשר בבת שאול מוזכר הכן וכן הביזה בעמלק ובמגילת אסתר מוזכר המן ואפשרות הביזה על ידי היהודים. העובדה כי מגילת אסתר מהווה ספר מאוחר לבית שאול גם מוכיחה זאת באמצעות ביטויים פרסיים המאפיינים את תקפת בית שני ותקופת עזרא ונחמיה.
יתכן כי הכותב היה נצר לבית שאול. ולא היה יכול לעבור בשתיקה על העוול של בית דוד שעשו לבית שאול ולכן מרדכי שהוא איש ימיני משבט בנימין בא לתקן את שבט שאול.