במקרא מופיעים שישה חלומות נבואיים שחלם יוסף ובקוראן מופיעים חמישה. נושא החלום בכלל והחלומות שבמקרא בפרט העסיק רבות את המחשבה היהודית .

סקירת ספרות הבוחנת האם קיימים הבדלים בסיפור יוסף במקרא לעומת הקוראן?

המקרה מעניק חשיבות מרובה לחלום, כאל הדרך של התגלות אלוהית וכנתיב שבאמצעותו מדבר ה אל יראיו ומעביר להם מסרים אישיים וקבוצתיים. המקרא עשיר בתיאורי חלומות הן בזאנר הסיפורי, הן בספרות הנבואה, בשירה ובספרות החכמה.

כמו כן, ספר בראשית בעיקר רווי בתיאורי חלומות . לפי אדר " ..לחלומות תפקיד כפול בסיפור העממי: הם מגלים את משאלותיו הכמוסות של החולם, אך יותר מזה הם מגלים את דרך גורלו, את ההתפתחות האובייקטיבית של העניינים בעתיד, וטוב אם ההתפתחות האובייקטיבית מתאימה למשאלות הכמוסות".

בדרך כלל נמצא החלום בתחילת הסיפור, ופתרונו – בסוף, וכך הוא נותן לו מסגרת. הוא מרמז עוד לפני הפורענות עצמה על הסוף הטוב שבפיתרון, אך חשיבותו העיקרית בהיותו אמצעי ביד ההשגחה להראות לאדם את דרכו". בהמשך לאדר להלן פסוק המצביע בבירור על גישת המקרא לחלומות: "והיה כחלום חזון לילה המון כל בגויים הצבאים על אריאל, וכל צביה ומצדת והמציקים. והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל, והקיץ ורקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה, והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון הגויים הצבאים על הר ציון" (ישעיה כט, זח).

ובכן, סיפוק צרכים ומאווים שאינם מסופקי בערות, במציאות באי לידי ביטוי ברמה דמיונית בחלום . על פי סולה לחלום המקראי תפקיד של בשורה, כלומר לעודד ולחזק את האמונה בה. בכל החלומות רואים את אצבע אלוהים. כמו כן, פשר החלומות במקרא לרוב מצורף לחלום עצמו, לעיתים מוסווה על ידי סמלים ולעיתים הוא ברור וגלוי ולא זקוק לפרשנות .