יוסף, בנו של יעקב, היה אחד הצדיקים של ימי קדם ואכן ליוסף מקום חשוב בקרב היהדות והאסלאם. שם מייחסים ליוסף תכונות של נביא . סיפורו של יוסף התנכ"י מתחיל כאשר הוא מחליט לספר לאחיו ואביו על שני חלומותיו המעוררים כעס כלפיו בשל תוכנם. שנאת האחים מובילה אותם להשליכו לבור ובהמשך למוכרו למצרים.

עבודה זו בוחנת האם קיימים הבדלים בסיפור יוסף במקרא לעומת הקוראן?

נושא החלום בכלל והחלומות שבמקרא בפרט העסיק רבות את המחשבה היהודית . המקרה מעניק חשיבות מרובה לחלום, כאל הדרך של התגלות אלוהית וכנתיב שבאמצעותו מדבר ה אל יראיו ומעביר להם מסרים אישיים וקבוצתיים. המקרא עשיר בתיאורי חלומות הן בזאנר הסיפורי, הן בספרות הנבואה, בשירה ובספרות החכמה. כמו כן, ספר בראשית בעיקר רווי בתיאורי חלומות . במקרא מופיעים שישה חלומות נבואיים שחלם יוסף ובקוראן מופיעים חמישה.

לחלום המקראי תפקיד של בשורה, כלומר לעודד ולחזק את האמונה בה. בכל החלומות רואים את אצבע אלוהים. כמו כן, פשר החלומות במקרא לרוב מצורף לחלום עצמו, לעתים מוסווה על ידי סמלים ולעתים הוא ברור וגלוי ולא זקוק לפרשנות .

שאלת המחקר: האם קיימים הבדלים בסיפור יוסף במקרא לעומת הקוראן?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיימת זהות ניכרת בין הסיפורים, אך גם על הבדלים הנעוצים במסרים אותם הקוראן והמקרא מעבירים לקוראים.

הקוראן מתייחס לסיפור יוסף מנקודת מבט תיאולוגית, בדומה למקרא, אך הקוראן מתמקד בהיבט התיאולוגי ולכן הוא מדלג על אפיזודות וסצנות, שאין בהן לקח תיאולוגי מובהק. בקוראן יוסף מוצג כדמות חיובית של צדיק ומוסלמי בעל תכונות של נביא, שראוי ללמוד מהתנהגותו וממעשיו, לכן הושמטו בקוראן אפיזודות, שבהן הוא מופיע באור שלילי במקרא.