הצעת חוק דיני ממונות מבקשת לשנות את דיני הסיכול במסגרת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. החלק העוסק בדיני הסיכול כולל הסדר שונה ומבחן חדש לתחולת עילת הסיכול. המטרה העומדת בבסיס שינויים אלו היא הרחבת הפרשנות המצומצמת שניתנה על ידי בתי המשפט.

השאלה הנשאלת היא אילו שינויים מבטאת הקודיפיקציה בהתייחס לדיני סיכול והאם מדובר בשיפור מהותי המרחיב את דיני הסיכול בהתאם לחוקי החוזים הכלליים ?

מפעל הקודיפיקציה של המשפט האזרחי אשר החל לפעול כבר בשנות ה-70 מטרתו לאחד את החקיקה הישראלית –אזרחית. כמו כן, בבסיסו של הקודקס האזרחי המשפט האזרחי עתיד לעבור שינויים חשובים וכי יהיה על מערכת המשפט הישראלית להסתגל ל"חשיבה קודיפיקטיבית" .

הקודיפיקציה אינה מבטאת רק חוק, אלא תרבות ותהליכים חברתיים, כאשר כבר בשנת 1990, נשיא בית המשפט העליון, פרופ א ברק, ציין שתי "מהפכות שקטות" שהתרחשו מיום הקמת המדינה: אחת היא "מהפכה החוקתית" והשנייה היא "מהפכה האזרחית", הקודיפיקציה. הקודיפיקציה עתידה לכלול סעיפי חוק רבים כמעט בכל ענפי המשפט הישראלי האזרחי וביניהם דיני הסיכול. המטרה היא לכונן מעין "חוק יסוד אזרחי, שינוי עקרוני במשפט האזרחי והמרת חוקים באופן קוהרנטי ואחיד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון אילו שינויים מבטאת הקודיפיקציה בהתייחס לדיני סיכול והאם מדובר בשיפור מהותי המרחיב את דיני הסיכול בהתאם לחוקי החוזים הכלליים ?

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי הבדיקה אשר כללו סקירת מאמרים ופסיקה העלו כי ההצעה של ועדת הקודיפיקציה לדין הסיכול מבטאת שיפור ניכר לעומת הדין הקיים. כלומר ועדת הקודיפיקציה מתמודדת עם ליקויים בניסוחו של סעיף 18 לחוק החוזים וחוק התרופות בעיקר באפיון הקיים של טענת סיכול כטענת הגנה בלבד, שאינה שוללת את הסיווג של אי־קיום החוזה כהפרתו. כמו כן, בחוק דיני ממונות עולה המגמה לשנות את הדין ולבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. בנוסף, על פי דיני הממונות הסיכול עשוי להוות עילה לפקיעת החוזה.