אפקט "העלות השקועה" משקף את הנטייה הגבוהה להמשיך בפעילות (מאמץ או השקעה) לאחר שכבר נעשתה השקעה כלשהיא בכסף, מאמץ או זמן (גם במצבים בהם התועלת שבהמשך ההשקעה מוטלת בספק).

סקירה זו דנה בתופעת אפקט "העלות השקועה", מסבירה את הסיבות לקיומה ובוחנת את רמת ביטויה בתחומים ואירועים שונים (ספורט, בעלי חיים, זמן, מיזמים כלכליים ועוד), תוך הצגת תוצאות מחקרים רבים.

עפ"י המודל הנורמטיבי, השקעה קודמת לא צריכה להשפיע על השיקולים של בחירת השקעה או בחירת החלטה נוכחית, אלא רק בחינת תוספת העלויות והתועלות של ההשקעה או הבחירה הנוכחית. עם זאת, מספר מחקרים ממגוון רחב של תחומים ומצבים הראו שאנשים אכן נוטים להתחשב בהשקעות קודמות בעת שהם שוקלים באיזו דרך פעולה לבחור.

מעבר למחקרים שעסקו בהשפעת עלות שקועה בקבלת החלטות של יחידים, מחקרים נוספים בדקו את ההשפעה והסיבות של האפקט בארגונים, במטרה להוכיח שהאפקט קיים גם במערך טבעי של ארגונים ולא רק מעימות עם מצבים תיאורטיים.

אנשים מתבססים בחלק גדול מהבחירות שלהם על הצדקה עצמית, כמו לדוגמא: אני לא יכול לזרוק את הכרטיס היקר לסקי במישיגן, או טיעון מהסוג "אני לא יכול להפסיק כעת, אחרת מה שהשקעתי עד עתה ירד לטמיון". הצדקה משחקת תפקיד חשוב ביצירת האפקט, עקב לחצים פסיכולוגיים-חברתיים. כדי להצדיק את מה שעשו ולהרגיש טוב יותר עם עצמם או להראות טוב בעיני אחרים, אנשים ימשיכו באותה דרך פעולה שתוביל לעלות השקועה.

למרות השכיחות הגבוהה של הופעת אפקט העלות השקועה במצבים רבים ומגוונים, מחקרים הראו כי ישנם מצבים בהם האפקט אינו מתקיים או מתקיים אך בעוצמה חלשה יותר.

הממצא הבולט הינו שהעלות השקועה לא מופיעה או תהיה חלשה יותר במימד של השקעה בזמן אך כן מופיעה כאשר מקלים על יכולת החישוב או מביעים את ההשקעה שנעשתה בעבר במונחים שווי כסף.