סחר בנשים למטרות זנות בכפייה וניצול מוכרת כבעיה גלובלית דחופה. סחר בבני אדם מתרחש הן בתוך ובין מדינות, כאשר סחר בבני אדם הנו למטרות רווח למרות שבמשך ההיסטוריה סחר בבני אדם התמקד הגיוס בכפייה של נשים למטרות זנות.

העבודה הנוכחית עניינה בסחר בנשים יהודיות במזרח אירופה, כאשר שאלת המחקר בוחנת מהם הדרכים בהם פעל הסרסור כדי לגייס את הנשים.

האומדנים מראים כי בין אחד לשני מיליון נשים וילדים נסחרים בכל שנה ברחבי העולם לעבודת כפייה, עבדות מקומית, או מינית. סחר בנשים וילדים הפך לאחת הפעולות הכלכליות הבלתי החוקית והמתגמלות ביותר. הסחר תמיד כרוך בניצול של הקורבן באמצעות הונאה, או כפייה. המטרה בעבודה זו בתחום הסחר בנשים עד כה היא לתאר את התופעה את מאפייניה ואת אופן גיוס הנשים . כמו כן, ניתן גם להצביע על סיבות אפשריות להיווצרותה והתפשטותה של תופעת הסחר בנשים ברחבי העולם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את סחר בנשים יהודיות במזרח אירופה, כאשר שאלת המחקר בחנה מהם הדרכים בהם פעל הסרסור כדי לגייס את הנשים.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מצבם של יהודי מזרח אירופה בעיקר בריכוזים הגדולים (ורדה, וילנה וכדומה) תרם להתפתחות מוסד הזנות היהודי. הוקמו בתי בושת ונפוצו סרסורים באימפריה הרוסית אשר שידלו נערות צעירות לעזוב את בית הוריהם למען שידוך, עבודה, חיים טובים יותר, נישואין, היתר הגירה ועוד. פיתויים אלו גרמו להורים לוותר על בנותיהם, כמעט למכור את בנותיהם. השיטה הרווחה הייתה נישואין עם אותו הסרסור אשר היה מביים חופה והוא עצמו היה נישא למספר נערות יהודיות, כך היה לוקח עימו את אותן הנערות ומוביל אותם בכפייה לזנות.