מאז הקמתה של מדינת ישראל סוריה וישראל במצב של מלחמה. המדינות נלחמו בטרם מלחמת ששת הימים במלחמת 1948. סוריה מעולם לא הכירה במדינת ישראל וישראל גם ראתה בסוריה מדינת אויב ובאופן כללי אוסרת על אזרחיה להגיע אליה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בסוריה ומלחמת ששת הימים.

לא היו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות מאז הקמת שתי המדינות באמצע המאה ה -20. מאז הסכמי שביתת הנשק של 1949, היחסים בין ישראל לסוריה התאפיינו בעוינות רבה בין ישראל לסוריה.

ישראל, לאחר תום מבצע סואץ, 1956, הקדישה מקום מרכזי לקידום כוחה האווירי. עם התגברות כוחו ויכולת הלחימה של חיל האוויר הישראלי, לחצו ראשי הצבא על הממשלה לנצל את כוחה האווירי של ישראל על מנת לשים קץ לאירועי הגבול הסורי, אירועים שהתרחשו בתדירות הולכת וגוברת.

חולשתה של המדינה הסורית שנוצרה בעקבות איחוד מצרים וסוריה, הוביל לכישלון האיחוד בספטמבר 1961 .

ב -13 בנובמבר 1964 פתחה ישראל במתקפה אווירית על סוריה, והעלתה את הסכסוך הישראלי-ערבי למישור חדש ומסוכן הרבה יותר. הכוח האווירי היה למרכיב מרכזי במדיניות הביטחון של ישראל.

המלחמה ב -1967 באה כתוצאה משנים של מתיחות גוברת והולכת התנגשויות גבוליות בין ישראל לסורים. הגבול בין מצרים לישראל היה שקט יחסית. נקודת המפגש הגדולה ביותר הייתה הגבול הצפוני של ישראל עם סוריה, שם הם נלחמו על שטח שנוי במחלוקת ועל ניסיונותיה של סוריה להסיט את נהר הירדן מרשת המים הארצית..