התורה החסידית רואה בצדיק את מנהיג קהילתה בשל כוחות האישיות, הרוחני, המיסטי והדתי. בצידן של סגולות עומדת אחריות כבדה אשר משמעותה דאגת הצדיק לבני קהילתו ואף לעולם כולו.

העבודה הנוכחית מטרתה לבחון את סוד המשיכה אל החצר החסידית בכלל ואל הצדיק בפרט.

החסידות מקורה בשליש השני של המאה ה -18 בפודוליה וגליציה המזרחית, חסידות פולין הופיעה במחצית השנייה של המאה שבע עשרה כאשר הדגש היה על  התקוות למשיחיות.

אחד הרעיונות המרכזיים בתורת החסידות והמושכים את החסידים לחצר החסידית  היא תפיסת מעלתו של הצדיק, אש ר בעיקר כוללת כוח רוחני מיוחד המאפשר לו להנהיג את הקהילה החסידית באמצעות פעולה דתית תקיפה ועמוקה

חסידות חב"ד הנה מהקבוצה הבולטת והדינמית ביותר בפסיפס המגוון של קהילות דתיות בחברה היהודית בישראל בת זמננו. תנועת חב"ד ידועה בפעילותה האינטנסיבית, החיונית וההתלהבות השורה בקרב חברי התנועה. במשך שבעה דורות עברה נשיאות התנועה מאב לבן או לנכד, עד שהגיעה לפטירתו של הרבי מלובביץ’, מנהיגה האחרון

התנועה החסידית, כקבוצה דתית יהודית. התעוררה כתנועה מתחדשת רוחנית במערב אוקראינה המודרנית במאה ה -18, והתפשטה במהירות ברחבי מזרח אירופה. הבעל שם טוב, נחשב לאביו המייסד, ותלמידיו פיתחו והפיצו אותו. החסידות של ימינו היא קבוצת משנה בתוך היהדות החרדית.

חבריה דבקים היטב הן בפרקטיקה היהודית האורתודוכסית והן בדגשים המיוחדים של התנועה ובמסורתם של יהודי מזרח אירופה.
עבודה זו בוחנת מהו סוד המשיכה אל החצר החסידית בכלל ואל הצדיק בפרט?

הבדיקה נערכה תוך חלוקה לפרקים הבאים:
• תנועת החסידות- רקע ומאפיינים
• הצדיק
• הצדיק בחסידות חב"ד וחסידות ברסלב
• החצר החסידית
• החצר החסידית בחסידות ברסלב וחסידות חב"ד

הספרות מלמדת כי התנועה החסידית נאלצה לעבור תלאות רבות  על מנת להפוך לתנועה מקובלת הפעילה עד עצם היום הזה. ובכן  החסידות בצורתה הראשונית עוררה זעם וחשש כברד בקרב הקהילות היהודיות, חכמים ורבנים. היה חשש משא החסידות תערער על המבנה הפורמלי, הרוחני והדתי של היהדות.