אלימות היא כל התנהגות פיסית או מילולית שמבוצעת בכוונה לפגוע במישהו באופן פיסי או פסיכולוגי. ניתן למצוא הצעות שונות להגדרת האלימות. הגדרות אלה מתייחסות כולן הן להתנהגות התוקפן והן לכוונתו.

סקירת ספרות זו דנה בסוגיית האלימות בתוכניות ריאליטי בקרב בני נוער.

אלימות היא מרכיב בולט בתוכניות טלוויזיה שילדים ובני-נוער צופים בהן השאלה המרכזית הנשאלת בהקשר זה היא באיזו מידה ילדים מושפעים ממעשי אלימות בעקבות הצפייה בטלוויזיה ?

נמצא כי החשיפה לאלימות השפיעה באופן שלילי על הנדגמים מבחנה פיזית ( עליית לחץ הדם), מבחינה חברתית החשיפה לאלימות מובילה להתנהגות בלתי שיתופית, למתח ומעודדת אלימות, שימוש בסמים, פעילות מינית לא מוגנת וכו….. החשיפה לאלימות באמצעות התקשורת בעלת תפקיד משמעותי בהתפתחות גישות שליליות ומצב בריאותי. אף על פי שנוער הגדל בבתים בהן ישנה אלימות באופן פיזיולוגי עשוי להיות חשוף יותר לאלימות. כל נוער עקב אלימות בתקשורת הנו בסיכון בפוטנציה.

ילדים ומתבגרים מושפעים בקלות מהאלימות בתקשורת לעומת מבוגרים. ככלל הצפייה מובילה על פי מחקרים להשמנה, דיסלקציה, ניוון שרירים ועוד.

צפייה באלימות בטלוויזיה עלולה לגרום להתנהגות אלימה, לעמדות של חוסר רגישות לאלימות ולפחד מפני ההפיכה לקרבנות של אלימות. ילדים מושפעים במידה רבה מהחשיפה לאלימות בטלוויזיה כאשר הם מתקשים להבחין בין מציאות לדמיון בטלוויזיה והם מהווים יעד פגיע להשפעות הטלוויזיה. הקושי של ילדים צעירים להבחין בין מציאות לדמיון עלול להביא אותם לחיקוי התנהגויות שיש בהן סיכונים פיזיים.

המחקרים המוצגים בסקירה הנוכחית מלמדים על קשר בין צפייה בתכניות אלימות לבין התנהגות אלימה, תוקפנית ואף עבריינית. מכאן שניתן לראות את הרשות הטלוויזיונית אחראית במידה זו או אחרת להתנהגות אלימה בקרב ילדים ונוער, כלומר במידה ולא ישודרו תכניות אלימות, יתכן גם כי ילדים ונוער יפגינו התנהגות אלימה במידה פחותה.