המטבח למעשה הינו נקודת התייחסות ראשונית לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל מהווה חלק משמעותי מהזיכרונות שלנו , ומצליח לגעת במקומות של הרגש. הבישול מאפשר פיתוח של מרכיבים רגשיים, קוגניטיביים ותקשורתיים כגון: ביטחון עצמי, מיומנות חברתית, אופטימיות, פתיחות, שיתוף פעולה, הבנת תהליכים והנאה.

סקירת ספרות  העוסקת בסדנת בישול לצעירים בסיכון כאמצעי ליצירת קשרים חברתיים ולרווחה נפשית

בישול הינו פעילות המאפשרת להפיק תוצרים מיידים, הנאה ויחד עם זאת הבנת תהליכים. הבישול בקבוצה מאפשר ומעודד תקשורת והעבודה מחייבת שיתוף פעולה.

כמו בתהליכים נוספים המשלבים כלים אומנותיים בטיפול, תהליך הבישול והיצירה מאפשר למשתתף בסדנא ביטוי מילולי והבעה עצמית של רגשות בצורה קלה יותר. האוכל הנעשה ע"י הנער מהווה הזדמנות להציץ לעולמו הפנימי .

מידת התנועתיות, יחסו עם היועץ או המטפל, היצירתיות, הגמישות המחשבתית, חופש בחירה מול היצמדות להוראות ועד התוצאה של התהליך המהווה תמונה לעולמו הפנימי.

שילוב בין בישול לבין עבודה קבוצתית הינו שילוב טבעי ועם זאת בעל ערך רב ניתן למצוא לכך חיזוקים גם בתיאורית האובייקט של ויניקוט העוסקת בין היתר ביכולת להזין ולהיות מוזן. החל מהאם המזינה והמספקת את צרכיו הפיזיים של התינוק ותוך כדי כך גם מספקת מענה לצרכיו הרגשיים של התינוק .

תרפיה בבישול הינו תחום חדש המבוסס על תיאוריות וטכניקות טיפוליות מהתחום של תרפיה באומנות.

ישנם מתכונים משפחתיים שההיסטוריה קשורה אליהם. בתרבויות מסורתיות בישול, הוא אומנות מעשית שעבר במשפחה מדורות. מזון הוא מקור לגאווה.

ההתעסקות בבישול מביאה הקלה של לחץ פנימי, מפחיתה דיכאון, משפרת את התפקוד הפיסי. הבישול ותוצריו גורם לאדם להתגאות בעצמו. בבישול יש מענה לצרכים פיזיים, נפשיים ופסיכולוגיים.