לאחרונה אנו עדים לשימוש נפוץ באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה במושג גישור וכן לעובדה כי שופטים, עורכי דין ובכירים בממסד המשפטי ממליצים בחום על שימוש במוסד הגישור כדרך לפתרון ויישוב סכסוכים.

העבודה הנוכחית בוחנת את סוגיית הגישור, מאפייניו, האפקטיביות הטמונה בו בפתרון קונפליקטים ויכולתו להוביל לאושר ושביעות רצון של הצדדים.

אחת הדרכים החלופיות ליישוב קונפליקטים היא שיטת הגישור. הגישור הוא שיטה להתערבות של צד שלישי בתהליך של יישוב סכסוכים, אשר מתנהלת על בסיס הסכמה הדדית של הצדדים. בתהליך הגישור מקיימים משא ומתן בין הצדדים באווירה רגועה ומכובדת, במטרה להגיע להסכם, המשלב את הצרכים ואת האינטרסים של כל הצדדים.

הליך הגישור ידוע ככלי ליישוב קונפליקטים שלא באמצעות בית המשפט הגישור מעצם מהותו חותר לקבלת החלטה, המקובלת על שני הצדדים בקונפליקט.

הליך זה מתייחס לשני הליכים: "גישור פורמאלי" בו כל המעורבים מודעים לכך שהם שותפים להליך של גישור, ברורה להם זהות המגשר וברור להם תפקיד ו"גישור הספונטאני" – הליך שבו המגשר הינו צד לקונפליקט.

הליך הגישור מחל כאשר הצדדים לסכסוך המגיעים למגשר, מגיעים למעשה למעין מטפל המלבן אתם את המצב ואת הבעיה. כמו כן, הגישור כיום איננו מוסדר ואיננו בעל מעמד משפטי מחייב. ולכן הוא מצוי בתחילת הדרך ושכיחות הפונים לקבלת שירותים אלו עדיין איננה גבוהה.

ממעט המחקרים שנערכו בנושא הגישור מאפייניו, השלכותיו והאפקטיביות הטמונה בו ניתן להבין כי מדובר בכלי יעיל ואפקטיבי מעין כמוהו וכי קצרה הדרך בה הוא יהפוך לכלי בעל עוצמה ושכיחות השימוש בו תהיה גבוהה.

העבודה הנוכחית תבחן את סוגיית הגישור, מאפייניו, האפקטיביות הטמונה בו בפתרון קונפליקטים ויכולתו להוביל לאושר ושביעות רצון של הצדדים. בסיום העבודה יוצג כלי מקורי של כותב עבודה זו, אשר נבנה באמצעות סקירת ספרות מקצועית וניסיון כמגשר.