הממשלה בישראל נוהגת לסבסד את מערכת ההשכלה הגבוהה וכן מעניקה תמיכה כספית לסטודנטים מיעוטי יכולת, שהרי עלות שנת לימודית אקדמית וגובה ההוצאות הנלוות מונעת ממעוטי יכולת ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה אלא אם כן הם מקבלים תמיכה וסבסוד מאת הממשלה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את ההשפעה של אופי הסבסוד על מערכת ההשכלה הגבוהה והשלכותיו ?

הסקירה הספרותית הדנה בנושא הנגישות של הפרטים ללמודים גבוהים מלמדת, כי ההשכלה הגבוהה איננה נגישה לאוכלוסייה באופן שווה בשל מצב סוציו אקונומי שונה .
אחת הדרכים, כאמור לסייע לאוכלוסייה זו ולקדם את הנגישות שלה להשכלה הגבוהה הנה
מתן סיוע הכולל מלגות ממשלתיות ופרטיות והלוואות לסטודנטים בתנאים מיוחדים ואכן על מנת לאפשר למיעוטי יכולת להתקדם במסלול האקדמיה קיים בישראל מערך של הלוואות ומלגות עבור הסטודנטים.
בהקשר לכך, יש הטוענים כי על הממשלה לסבסד את שכר הלימודים, על מנת להפחית את השתתפות הסטודנטים בשכר הלימוד.
שכר הלימוד הגבוה והשחיקה במימון ההשכלה הגבוהה, ככלל מגביל סטודנטים קשיי יום מחד ומוביל לבריחת מוחות מאידך

העבודה הנוכחית בוחנת מהי ההשפעה של אופי הסבסוד על מערכת ההשכלה הגבוהה ומהם השלכותיו ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי שיטת התקצוב הנהוגה בישראל כיום אינה תורמת, ככל הנראה לפתרון הבעיה, כאשר בישראל נקבע שכר לימוד אחיד ומכאן שבמוסדות הלימוד הציבוריים יש שכר לימוד אחיד שהמדינה קובעת בדומה לישראל גם ביפן והולנד שכר הלימוד הנו אחיד. השתתפותה של ישראל בתקציב שכר הלימוד הנו ממוצע ביחס למדינות אחרות בעולם . השתתפותן של שוויץ, קנדה וארה"ב בתקציב שכר הלימוד,היא הגבוהה ביותר.

בישראל התקצוב אינו מייחס חשיבות לערכה של ההשקעה על פי פירותיה כלומר ההשקעה איננה תלוית תחום לימודים וכי הסבסוד אינו נקבע על פי מרכיבי התועלת ובהקשר לכך יש הטוענים כי על המדינה לקבוע דיפרנציאציה בשכר הלימוד על-פי צרכיה בהכשרת אקדמאים בתחומים שונים ועל-פי המצב הסוציו-אקונומי של הסטודנט.