הנשירה מוגדרת כתופעה בה בני נוער וצעירים בישראל של שנות האלפיים אינם מצליחים לזכות להשכלה בסיסית ולסיים לימודים ולהיות בעלי השכלה משמעותית פורמאלית או בלתי פורמאלית, שתוכל לשמש אותם בבגרותם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את תופעת הנשירה בבית הספר מהמגזר הבדואי מנקודת מבט של מחנכי כיתה.

לאור חומרתה וחשיבותה של התופעה חשוב להאיר את הסוגיה מצידו של בית הספר והצוות המחנך, להבין את החלק שלהם בבעיה, את היכולת שלהם לתקן ולשנות. כמו כן, תופעת הנשירה הנה אקטואלית לאור ההישגים הנמוכים של ילדי המגזר הבודאי בהשוואה למגזר היהודי. השכלתם של הילדים והשכלה בכלל הנה נושא אקטואלי אשר חשיבותו ונחיצותו רק גוברת במהלך השנים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את תופעת הנשירה במגזר הבדואי.

במסגרת העבודה הנוכחית קיימת התייחסות להיבטים הבאים:
1. מאפייני בני הנוער הנוטים לנשירה: בחינת המאפיינים הבולטים של הנוער הנושר ממוסדרות חינוך.

2. סיבות לנשירה מבית הספר: בחינת הסיבות המובילות נוער לנשור ולהעדר מבית הספר.

3. דרכי מניעת התופעה: בחינת הדרכים הקיימות למיגור התופעה.

4. בעיית הנשירה במגזר הבדואי.

5. מעורבות הורים: בחינת תפקיד ומעורבות ההורים בסוגית הנשירה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הספרות העלתה כי תופעת הנשירה הנה בשיא חומרתה. קיימת נשירה, קיימת מודעות לנשירה ולהשלכותיה החמורות. זאת ועוד לא נראה כי הקהילה הערבית עושה מעשה על מנת לבלום את התופעה. דרוש כאן, ללא ספק פתרון מיידי שיוביל לבלימת הנשירה למען עתיד ילדי המגזר הערבי.