שינויים רבים חלו בשוק העבודה בעשורים האחרונים בינהם כניסתן של נשים למעגל העבודה, ריבוי משפחות חד הוריות בהם הנשים עובדות ומבנה משפחתי בו שני בני הזוג עובדים המהווה דפוס חדש של משפחה "כפולת קריירה".

מטרתה של העבודה הנוכחית היא לבחון את האספקטים השונים בתחום הדחק היום-יומי בקרב נשים עובדות ועקרות בית, ולהציג את המחקרים והספרות המתייחסת להשפעת העבודה, מספר הילדים, השכלתן ומצבן הכלכלי, על רווחתן הנפשית ומידת הדחק הנובעת מהגורמים השונים שמשפיעים על חיי האישה הערביה בישראל.

נשים- עובדות- אמהות בשוק העבודה מתמודדות עם מכשולים רבים אשר אינם קשורים לחובותיהן המקצועיות אך משפיעים באופן מוחלט על מיצובן בעולם העבודה ועל הצלחתן בפיתוח קריירה מקצועית וקידום. מצופה מהן לחלוק את זמנן והאנרגיה המושקעת בין מגוון מטלות המוטלות עליהן כמו גידול ילדים, טיפול בבית, וכעובדות בארגונים. מחקרים שונים

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את האספקטים השונים בתחום הדחק היום-יומי בקרב נשים עובדות ועקרות בית.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 60 נשואות מהמגזר הערבי, שגילן נע בין 20 ל-50 שנים, מהן 31 נשים עובדות ו-29 עקרות בית

כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי אשר נחלק ל-4 חלקים כאשר החלק הראשון היה שאלון דמוגרפי, חלק שני היה שאלון תפיסת הדחק (Pearlin & Schooler 1978), חלק שלישי היה שאלון בריאות נפשית (Viet & Ware, 1983) וחלק רביעי היה שאלון תמיכה חברתית (קרן, 1994).

במסגרת המחקר נבדקו 4 השערות מחקר:

• 1. נשים עובדות ידווחו על רמות דחק נמוכות יותר ורווחה אישית גבוהה יותר בהשוואה לנשים שאינן עובדות (עקרות בית)
  2. נשים עם יותר ילדים ידווחו על רמות דחק גבוהות יותר ורווחה אישית נמוכה יותר בהשוואה לנשים עם מספר קטן של ילדים בקרב נשים עובדות ושאינן עובדות
  3. ימצא מתאם שלילי בין תמיכה חברתית, השכלה, יוקרה מקצועית, מצב כלכלי לבין רמות דחק מדווחות. ומתאם חיובי בין אותם משתנים לבין רמות רווחה נפשית מדווחות
  4. ימצא הבדל מובהק בין נשים עירוניות לבין נשים כפריות ברמות הדחק והרווחה הנפשית המדווחות, כך שנשים כפריות תדווחנה על רמות גבוהות של דחק ורמות נמוכות של רווחה אישית יותר מאשר נשים עירוניות.