עד שנת 1906, שיטת הממשל האיראני הייתה מלוכנית, ולאזרחים היה תפקיד קטן בקביעת המדיניות. בתקופה זו, מעמדן של נשים מבחינת נוכחותן הפוליטית והחברתית היה זניח, לעומת גברים. המבנה החברתי של איראן היה מסורתי, ולא אפשר חינוך פורמלי לנשים, למעט קריאת טקסטים דתיים כמו הקוראן.

שאלת המחקר בוחנת את מעמד האישה במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים.

מסוף המאה ה– 19 החלו לחדור אל עולם האסלאם רעיונות פמיניסטיים. ההנחה הייתה שפרשנות מחודשת של תפקיד הנשים בימי הנביא תשפיע על חיי הנשים המוסלמיות בעולם המודרני ועל החברה. כבר בשלבים מוקדמים נקשר נושא מעמד האישה למפגש התרבויות בין האסלאם למערב והפך לנושא מרכזי בדיון על מסורת מול מודרנה, כאשר מצב האישה בחברה המוסלמית הפך לסמל למידת הפיתוח והקדמה שלה.

התקופה בה עוסקת העבודה הנוכחית הנה התהוות התנועה האסלאמית באיראן (שנות ה-70) ועד לשנות ה-2000 ואילך, שנים המסמנות את שינויים פוליטיים וחברתיים באיראן.

שאלת המחקר בוחנת את מעמד האישה במערכת הפוליטית באיראן במאה העשרים.

במסגרת זו העבודה דנה בתנועה האסלאמית, תפיסותיה , השלטון האסלאמי ויחסו לנשים , מעמד האישה לאורך השנים וכן מעמדן הפוליטי ורמת השתתפותן הפוליטית של הנשים באיראן לאורך המאה ה-20.

ממצאי העבודה העלו בין היתר כי ההשתתפות הפוליטית של נשים האיראניות השתנתה במהלך ההיסטוריה באיראן, כאשר בתקופה המלוכנית, לנשים לא היה מקום בפוליטיקה , אך בתקופה זו קבוצות קטנות של נשים משכילות (שרבות מהן השתייכו לקסטות העליונות של החברה) ביצעו פעולות כדי לקבל זכויות. עם זאת, פעולות אלה לא היו מספקות, ובשל חוסר ידע, רוב הנשים באותה תקופה לא היו מודעות לזכויות הבלתי מעורערת שלהן וחיו חיים מסורתיים.