מכיוון שרוב הנשים המהגרות תפקדו בעיקר במסגרות המשפחתיות, מיעט המחקר עד לעשורים  האחרונים לחקור את דרכי ההשתלבות החברתית של נשים במסגרות חוץ – משפחתיות.

עבודה זו בוחנת כיצד מתוארת חוויתן התעסוקתית ושל נשים בתחום הטקסטיל לעומת נשים במשק הבית ?

ההכרה בזכותן של הנשים לעבוד עלתה במהלך המאה התשע–עשרה, כאשר תנועות הנשים באירופה ובארצות–הברית הציגו לראשונה את רעיון העבודה של הנשים תמורת שכר. רעיון  זה עבר שינויים רבים, ורק בראשית המאה ה-20 ראו גורמים שונים, ובכלל זה החוגים הסוציאליסטיים והפמיניסטיות, בעבודת הנשים בשכר גורם חשוב ומהותי בתהליך האמנציפציה שלהן.

באופן דומה למחולל בעולם גם  בארץ–ישראל עוררה תעסוקת הנשים חילוק דעות. כמו בארצות אירופיות אחרות, נחשבה עבודתן של הנשים למשנית, או לזמנית עד לרגע בו ישתפר המצב הכלכלי ויאפשר את הוצאתה של האישה משוק העבודה.

הבדיקה תיערך תוך התייחסות לפרקים הבאים:

1. עקרת הבית היהודייה: דיון במעמד עקרת הבית בארץ ישראל, תרומתה של עקרת הבית, מגוון תפקידיה, ההתייחסות לתרומה של עקרת הבית.

1. נשים בתחום הטקסטיל: מעמדה של עובדת הטקסטיל, תנאי העבודה, שכרה, והתמודדותה עם תנאי עבודה מפלים, הפועלת היהודייה: שיעור הפועלות הארץ ישראליות, מאפיינים דמוגרפיים, מקורות התעסוקה, שכר ותנאים, ראשיתה של תנועת הפועלות בארץ ישראל: התארגנות נשים עובדות למען שיפור זכויותיהן במשק הישראלי וההשלכות לכך על מעמדן בשוק העבודה.
2. סיכום: סיכום מעמד האישה עובדת טקסטיל ועקרת הבית, תוך תשובה לשאלת המחקר אשר ביקשה לבחון את חוויתן התעסוקתית ושל נשים בתחום הטקסטיל לעומת נשים במשק הבית.
3. סיכום: סיכום מעמד האישה עובדת טקסטיל ועקרת הבית, תוך תשובה לשאלת המחקר אשר ביקשה לבחון את חוויתן התעסוקתית ושל נשים בתחום הטקסטיל לעומת נשים במשק הבית.