נכון להיום, מאות מדינות בכל רחבי העולם אשררו את שכר המינימום וחוקקו חוקים ותקנות מנהליות בעניין שכר מינימום. אומנם, הספרות ברובה מעידה כי לעליית שכר מינימום השפעות משמעותיות על צמיחה כלכלית, רמות מחירים, מאזן תשלומים, חלוקת ההכנסות ותעסוקה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון עלות תועלת של העלאת שכר המינימום.

קיומו של שכר מינימום והעלאתו מהווה נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד, קיימת הטענה כי שכר מינימום שנקבע בחוק מספק ערבות בסיסית לעובדים במשרה מלאה לצורך רכישת מוצרים ושירותים חיוניים. כמו כן, טענה נוספת היא כי קיומו של שכר מינימום מונע ממעסיקים המחזיקים בעמדה דומיננטית בשוק לנצל סוגים מסוימים של עובדים כמו נשים. מצד שני, מי שמתנגד לקיומו של שכר מינימום, או שכר מינימום ברמות גבוהות טוען כי ההשלכות לכך הן שליליות מאחר ושכר מינימום אינו מכשיר מתאים למאבק בעוני וכי ישנן חלופות אפקטיביות ויעילות יותר. עוד נטען כי קיומו של שכר מינימום מרתיע מעסיקים מהעסקת אנשים המשתכרים בשכר מינימום ולכך השפעה שלילית על שיעור התעסוקה של קבוצות מסוימות מסוימים, במיוחד נשים וצעירים.

העבודה הנוכחית עניינה היה ניתוח עלות תועלת של העלאת שכר המינימום.

ניתוח העלות תועלת נבחן באופן אמפירי ובכלל זה נבדק הקשר בין שיעור השינוי של שכר המינימום לשיעור השינוי בפרמטרים החברתיים והכלכליים. הנתונים שנדגמו היו נתונים שנתיים.

ממצאי הבדיקה העלו כי שכר המינימום גדל באופן סיסטמתי אך בתנודות קטנות לאורך השנים הנדונות וכי ככל ששכר העבודה המוגדר כמינימום עולה, שיעור רמת ההשכלה ושיעור תוחלת החיים בישראל עולה. נמצא גם כי קיים קשר שלילי דווקא בין שכר המינימום לבין שיעור הילודה. ככל שכר המינימום עולה, שיעור הילודה יורד. לעומת זאת לא קיים בהכרח קשר או תועלת שבהעלאת שכר המינימום למאפיינים הכלכליים של המשק בישראל. עוד נמצא כי ככל ששכר המינימום עולה, שיעור ההשתתפות של הגברים, הנשים והעולים בכוח העבודה עולה וכן לשיעור השינוי של שכר המינימום לא קיימת תרומה לשינוי בשיעור האבטלה.