הספרות המחקרית מעלה בכל הנוגע לתוכניות הריאליטי, מתח פנימי בסוגיה בין ייצוג מגוון של זהויות, שיכול לתרום לקידום ערכים פלורליסטיים, ובין התבססות על ייצוגים סטריאוטיפיים, אשר מגבילה את הפוטנציאל החיובי הזה.

עבודה זו בודקת, כיצד באים לידי ביטוי אספקטים ישראלים בתוכניות ריאליטי בכלל, ובאח הגדול בפרט?

הצגתן של תוכניות הריאליטי או בתרגום מובנה תוכנית מציאות – הפכו למרכיב עיקרי בחברה הישראלית. תוכניות הריאליטי שולטות בפריים טיים כמעט בכל רשת שידור, לפחות בערב אחד בשבוע. כאשר בוחרים במה לצפות, מרבית הצופים בוחרים בתכניות הריאליטי, בגלל המחסור באופציות אחרות, ובגלל האושר העילאי שהחברה כולה מקבלת מלחיות בצורה עקיפה דרך חייהם של אחרים. לציבור הישראלי, בדומה לציבור האמריקאי, תכניות הריאליטי מהווים את סוגת הבחירה החדשה ורשתות השידור רק מתדלקים את ההתמכרות.

המחקר הנוכחי בוחן כיצד באים לידי ביטוי אספקטים ישראלים בתוכניות ריאליטי בכלל, ובאח הגדול בפרט?

בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את המושג "ישראליות" תוך צלילה אל הגדרה כזו כפי שנתפסת על ידי הישראלים עצמם. בהמשך, סוקרת העבודה את שאלת הזהות בתוכניות הראליטי, בדגש על שאלת הזהות הישראלית.

בחלק השני, סוקרת העבודה את סוגיית העדתיות בישראל, תוך התמקדות בזהות האתנית. בחלקה השלישי של העבודה נסקרת תוכנית האח הגדול כמקרה בוחן לשאלת הזהות הישראלית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בעשור האחרון תכניות הריאליטי התבססו בפריים-טיים בטלוויזיה הישראלית במקביל לפופולאריות שלהן בחו"ל. אחד המאפיינים הבולטים של תכניות הריאליטי הינו המקום שיש להשתתפותו של הקהל וכן מתן מקום לתגובות הקהל בתוכניות עצמן. האפשרות להשתתף באופן פעיל, נוצלה באופן די נרחב, בעיקר על ידי צעירים, אשר רותקו לתכניות עקב תחושה של מעורבות גוברת במהלכה של התכנית ובמתרחש בה.

מתוך הגדרת הסוגה וכן ניתוח התכנית שבו ניתן היה לאפיין מספר גורמים של תכניות ריאליטי שיכולים להפוך אותן לבעייתיות במיוחד לעומת תוכניות מסורתיות, וכן מאפיינים של קהל הצופים הצעיר, שעשוי להפוך לפגיע במיוחד לסוג זה של תכניות, שכן הן מדמות כביכול מציאות, ולעיתים קשה להם להבדיל בין מציאות לבדיה.