הפרדה והאיחוד, הם שניים מההיבטים המאתגרים עמם חיילים ובני משפחותיהם חייבים להתמודד.  הפרדות בדרך כלל מלוות במתח רב, כאשר על בני משפחה להסתגל להיעדרו של החייל ולהתמודד עם התפקידים במשפחה , עם לחץ משפחתי, במימוש תפקיד של הורה יחיד, קשיי טיפול בילדים, קשיים התנהגותיים ורגשיים של הילדים, תקלות בבית ובמכונית, קשיים כלכליים, בעיות בגישה לשירותים צבאיים, ולעתים קרובות הם מלווים בתנאים רגשיים כגון בדידות, כעס ודיכאון

סקירת ספרות לעבודת זו בוחנת ניהול תא המשפחה מנקודת מבטן של נשות הקבע מהמערך הלוחם.

מחקרים שנעשו בתחום מעמד האישה בארץ ובעולם מצביעים על קיומה של תפיסה סטריאוטיפית כללית בהתייחס לדמויות של זכרים ונקבות, שמתחילה כבר מגיל צעיר בקרב אוכלוסיית התלמידים בישראל, דרך חוברות החינוך הנלמדות בבית הספר וכלה במבוגרים.

מאז 1948, ישראל קלטה קבוצות גדולות של מהגרים יהודים מכל רחבי העולם, כולל מדינות צפון אפריקה, כמו גם מדינות באירופה וחלקים אחרים של העולם המערבי. החברה ישראלית היא חברה מתועשת ועירונית מצד אחד אבל שומרת על אוריינטציה משפחתית מסורתית מצד השני.

. כיום, קיימים שלושה דפוסי משפחה עיקריים בהם ניתן להבחין בחברה ישראלית: (א) משפחות מסורתיות, שבה הבעל הוא השותף דומיננטי ומשמש כמפרנס העיקרי ואילו האישה מקיימת את משק הבית ולה מעמד נמוך יותר. (ב) משפחות מודרניות, המשלבים מאפיינים מודרניים ומסורתיים. משפחות אלה, שהן נפוצות ביותר בישראל, הבעל הוא המפרנס העיקרי והאישה גם משתתפת בפרנסת המשפחה.

בדיקת ההבדלים בעמדות כלפי חיי משפחה בקרב אנשי צבא ונשות אנשי קבע מצביעים על כך שהדרישות הכבדות של צה"ל במשרתים, יוצרת מודל חלוקת תפקידים מסורתי המעמיד את כל הנטל של עבודת הבית והמשפחה על הנשים.