החברה הבדווית הנה חברה מסורתית הכוללת מערכת של ערכים ומנהגים. מהותית בהתאם לזהות האתנית שלה, כאשר המסורת עוברת מההורים לילדיהם , אב המשפחה הנו הדמות העליונה המחליטה בבית והמבוגרים זוכים לכבוד וסטאטוס גבוה.

העבודה הנוכחית בחנה את נטייה לנשירה בקרב בני נוער במגזר הערבי/בדואי ביחס למשתנים דמוגראפיים שונים ומעורבות הורים.

מערכת החינוך הערבית-בדואית הנה מערכת הסובלת מבעיות רבות כאשר כ-22% מכלל התלמידים בישראל לומדים במערכת החינוך הערבית, המתאפיינת באיכות ירודה של בתי-הספר, בצפיפות יתר בכיתות, במחסור במורים ובצוות, בבנייה ובתחזוקה לקויות, בריחוק גיאוגרפי ובמחסור בספריות, במחשבים ובמעבדות. קיימת מידה רבה של שונות וחוסר שוויון במשאבים המוקצים לחינוך במגזר הערבי לעומת היהודי-בדואי. אי-התאמות אלה משתקפות במרכיבים שונים של מערכת החינוך במגזר הערבי, כגון תשתיות פיזיות, מספר ממוצע של ילדים בכיתה, מספר שעות ההעשרה, היקף שירותי התמיכה ורמת ההשכלה של הצוות המקצועי. למרות זאת ולמרות הקמתן של ועדות לצמצום הפער, ולמרות העמותות הרבות שפועלות למען השגת שיווין זכויות למיעוט הערבי-בדואי, הפער עודנו קיים.

עבודה זו עניינה בנטייה לנשירה בקרב בני נוער במגזר הערבי/בדואי. שאלה זו רלוונטית לאור הפערים הגדולים בין מערכת החינוך הישראלית יהודית לבין המערכת לימודית הבדואית. פערים הנעוצים, בפערים תרבותיים עמוקים בין שתי החברות הנדונות.

הסוגיה הנחקרת נבדקה בקרב 40 תלמידים ותלמידות מבית הספר התיכון בכפר הבדואי התלמידים שהשתתפו במחקר הם תלמידי שתי כיתות י"א, הכיתה הראשונה במגמת פיזיקה והכיתה השנייה במגמת תקשורת.

במסגרת המחקר הנוכחי נעשה שימוש בשאלון מחקר אשר כלל 3 חלקים: שאלון פרטים דמוגראפיים , שאלון נטייה לנשירה ושאלון מעורבות הורים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מעורבות הורים משפיעה על הנשירה באופן מובהק ואילו יתר ההשערות הופרכו. ממצא זה מלמד על חשיבותה של המעורבות ההורים בבית הספר ועל חשיבותה על עתיד הילדים. כלומר ילד בדואי בעל משפחה מעורבת , סביר כי יישאר במסגרת החינוכית. אך ילד בדואי שהוריו מנותקים מלימודיו ,מגביר את סיכוייו לנשור ממערכת החינוך.