עבודה זו עניינה ביכולתו של מנהל קו ראשון עכשווי בניהול צוות עבודה אפקטיבי.

עבודה זו עניינה ביכולתו של מנהל קו ראשון עכשווי בניהול צוות עבודה אפקטיבי.
מחקרים רבים מעידים כי פיתוח מנהיגות בארגון הנה תנאי להצלחתו, שכן הנהגה בארגון, בכוחה להוביל אחרים לצורך השלמת ביצוע מטרות הארגון.
McLaurin, Al Amri טוענים כי מנהיגות הנה מערכת יחסים דינמית המבוססת על השפעה משותפת בין מנהיגים ומונהגים.
הספרות העוסקת במנהיגות וניהול גורסת כי לניהול ומנהיגות השלכות מרחיקות לכת על המשאב האנושי בכלל זל על המחויבות הארגונית ועל המוטיבציה. ואכן, Dale, Fox, טוענים כי מערכת היחסים בין מנהל לעובדיו משפיעה באופן מהותי על מחויבותו הארגונית של העובד כאשר מנהל הדואג לשפר את תנאי עובדיו זוכה למחויבות העובד כלפיו וכלפי הארגון. כלומר קיימות מערכות יחסים משמעותיות בין מוטיבציית העובד, מחויבות העובד וביצועיו.
בנוסף לניהול השפעה על ההזדהות הארגונית של העובד. בדיקת הקשר בין סגנון ניהול לבין הזדהות ארגונית העלתה מספר מחקרים כאשר נבחנה מערכת יחסים בין עובד למנהל לבית מידת ההזדהות הארגונית. ממצאי המחקר העלו כי קיימת תלות הדדית בין יחסי מנהל –עובד לבין מידת ההזדהות, לארגון, לכלל העובדים, לקבוצה ולמקום העבודה.
כמו כן, אחד המטרות העיקריות בניהול היא ליצור יעילות במסגרת העבודה ולהוביל את העובד לקראת השגרת המטרות הארגוניות. זאת ועוד המטרה העיקרית היא לספק להנהלה כלים על מנת שהיא תוכל להגביר את שביעות הרצון של העובדים, את המוטיבציה ולבסוף להוביל לפרודוקטיביות במקום העבודה.
הספרות מלמדת כי מנהיגות וניהול הנה תנאי להצלחתו של כל ארגון. לניהול השפעה על העובד בארגון בבחינת שביעות רצונות, מחויבותו הארגונית, מידת ההזדהות הארגונית, מידת המוטיבציה שהוא משקיע בעבודה, מידת הפרודרטיביות שלו וכדומה.
מנהל קו ראשון עכשיו נדרש היום יותר מבעבר לנהל באופן מושכל את משאבי האנוש בארגון ולכן עליו להיות מיומן בכל הקשור לתורת משאבי אנוש על מנת להוביל את העובד לאפקטיביות.
ארבעת הכישורים שנבחרו לצורך קידמו של צוות העבודה על ידי מנהל קו ראשון היו: מחויבות, הזדהות, מוטיבציה והפיכתו של המנהל למדריך ומאמן.
הפגנת כישורים אלו משפיעה באופן חיובי על כל עובד ועוד וכן על צוות העבודה ותורמת לאפקטיביות.
מומלץ, אם כן להפעיל כישורים אלו על מנת לקדם צוות עבודה לידי אפרטיביות ולשם כך הוצגו מספר המלצות כגון: הגברת המוטיבציה בקרב העובדים באמצעות הענקת מעמד והכרה חברתית בעבודה, מימוש עצמי וכולי. במידה והעובד יממש עצמו בתחומי הארגון, העובד יחוש מוטיבציה רבה, התייחסות ממוקדת בעובד וצרכיו יוביל לעלייה בביצועים, פגישות אישיות תקופתיות בין מנהלים לעובדים, על מנת שהעובדים יחושו כי קשובים להם ולבעיותיהם, קיום ישיבות צוות להעלאת רעיונות, בעיות והפקת לקחים, ארגון ימי הווי לצוות עבודה לצורך גיבוש, הזדהות ואפקטיביות ועוד.