חיים הרצוג עם היכנסו לתפקידו כנשיא ה-11 של מדינת ישראל,  נשא נאום השבעה בכנסת. הנאום התייחס למשבר הפוליטי החריף ולצורך הדחוף בריפוי ואיחוי הקרעים בעם. הנשיא הנכנס נשא את הנאום המסורתי במהלך טקס ההשבעה שנערך בכנסת, בו התייחס למשבר הפוליטי החריף ולצורך הדחוף בריפוי ואיחוי הקרעים בעם: "הפצעים שנפערו בחברה שלנו עודם שותתי דם

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את נאומו של יצחק הרצוג בהתאם לארבעה הוגים: קיקרו, אריסטו, אפלטון וחיים פרלמן.

רטוריקה היא מניפולציה מילולית, בכתב או בעל פה העושה, על מנת להשפיע או לשכנע את הזולת. מעבר לכך הרטוריקה מהווה מכשיר למסירת מידע, להשפעה, לשכנוע ולהפעלה.

הרטוריקה מעלה טיעונים במטרה לגרום לזולת להתעוררות רעיונית או רגשית ולבסוף להסכמה ולהנעה לפעולה רצויה. כמו כן, הטיעונים מועברים באמצעות קישוטי לשון, בקונוטציות ובאמצעים פיגורטיביים  הפונה אל הרגש ולא אל השכל

מטרת הנאום היא ראשית היא נאום לאחר התמנותו לנשיא ולכן הרצוג נאם על מנת להציג את נשיאותו ואת מסריו העתידים להתממש כנשיא עתידי. הנאום סיפק לאזרחי המדינה מופע של נשיא נבחר. שנית מטרת הנאום הייתה הבעת מסרים ומשנה סדורה של הנשיא הנבחר:

"ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, נהג לומר ש'מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך'. ואני אוסיף – לשמור עליה בזעת אפיך. זה בדיוק מה שבכוונתי לעשות. זו האחריות שלנו – זו משימת דורנו במדינת ישראל. זו שליחותי, משימת כהונתי, לעשות הכל כדי לבנות את התקווה מחדש"

הבחירה בנאום זה נבעה מהעובדה כי מדובר בנאום ראשון של הרצוג כנשיא ולכן מעניין לבחון את נאומו והרטוריקה שלו כנשיא וכבעל תפקיד ממלכתי. ההוגים שנבחרו משקפים גישות שונות ביחס לרטוריקה של הנאום ולכן מאפשרים כר נרחב לבדיקה וניתוח.