בתאריך ה – 31/05/2010 השתלט צה"ל על שש ספינות שהיו בדרכן לעזה במסגרת משט מחאה (להלן – המשט הטורקי) במטרה להפר את הסגר הימי על רצועת עזה שהטילה ישראל על הרצועה, וליצור בפרובוקציה, אשר מטרתה ללבות את הביקורת כלפי מדינת ישראל.

עבודה זו בוחנת אילו אסטרטגיות למשא ומתן באו לידי ביטוי במסגרת משט המרמרה בין ישראל לתורכיה ? ומה האסטרטגיה שהביאה לסיום הסכסוך ?

במשט הטורקי נטלו כ – 770 מפליגים, כ – 600 מהם הפליגו על אניית נוסעים בשם "מאווי מרמרה". רוב המפליגים היו אזרחים טורקים ומקצתם אזרחים בני לאומים אחרים, ובהם ערבים בעלי אזרחות ישראלית. במהלך ההשתלטות על ה"מרמרה" נתקלו הכוחות משייטת 13 של חיל הים באלימות קשה מצד המפליגים, וכתוצאה מכך נהרגו תשעה מנוסעי האנייה ונפצעו תשעה מלוחמי השייטת ו – 55 מקרב המפליגים. ההשתלטות על חמשת כלי השייט האחרים עברה ללא נפגעים וללא אירועים מיוחדים.

בעקבות המשט יחסי תורכיה –ישראל התערערו כאשר במהלך 6 השנים לאחר המשט נעשה ניסיון לפיוס בין המדינות.
שאלת החקר דנה באילו אסטרטגיות למשא ומתן באו לידי ביטוי במסגרת משט המרמרה בין ישראל לתורכיה ? מה האסטרטגיה שהביאה לסיום הסכסוך ?

במחקר הנוכחי מנותחות שתי אסטרטגיות- מאבק ושיתוף פעולה.שיטת העבודה הנה איכותנית  הדנה במשא ומתן, אסטרטגיות משא ומתן, משא ומתן בין מדינות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הקונפליקט שנוצר עם תורכיה חייב משא ומתן על מנת להגיע לפתרון הקונפליקט, כאשר נעשה שימוש בשתי אסטרטגיות. האסטרטגיה הראשונה בה נעשה שימוש הייתה אסטרטגיית "מאבק". אסטרטגיה זו באה לידי ביטוי במאבק שנמשך 3 שנים בין תורכיה לישראל. מאבק שהלך והחריף עד ניתוק היחסים בין המדינות.
לאחר שאסטרטגיית המאבק כשלה, אובמה הצליח להוביל לשיחת התנצלות של בנימין נתניהו לארדאון. שיחה זו סללה את הדרך לפיוס, למשא ומתן שדגל בשיתוף פעולה ופשרה. בהתאם לכך יצוין כי מורגנטאו האמין בפעילות דיפלומטית ובשיתוף פעולה בינלאומי וכן טען כי כל מדינה פועלת למיקסום רווחיה ולמימוש האינטרסים שלה.