סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במרוקו המודרנית.

הקהילה היהודית-מרוקנית מנתה 240,000 והייתה נתונה לשלטון קולוניאליסטי באזור תחת השלטון הצרפתי ותחת השלטון הספרדי. הקהילות היהודיות הורכבו משלוש קבוצות: קבוצה שייחסה את עצמה לגולים משבטי ישראל שחיו במרוקו מאז חורבן בית המקדש הראשון ב-587 לפנה"ס; קבוצת מתייהדים משבטי הברברים שהתגיירו במהלך האלף הראשון לספירה, וקבוצה שלישית – קבוצה מאנוסי ספרד שהיגרו למרוקו בין המאות ה-12 וה-15 לספירה. היו גם יהודים אשר הצטרפו לתנועה הלאומית הערבית ואף התייחסו לציונות בתור איום על יהדות מרוקו ועל היהדות בכלל ובפרט על הסימביוטית היהודית-מוסלמית במרוקו. עם זאת, אירועים פוליטיים השפיעו על עיצוב הלאומיות היהודית במרוקו בתקופת העלייה החוקית: (א) הגדילה ברגשות הלאומיים הערביים במרוקו; (ב) הרייך השלישי; (ג) והמרכזיות שתפסה הסוגיה הפלסטינית באידאולוגיה הפאן-ערבית. סיבות נוספות היו העוני הגואה בקרב היהודים הכפריים והגבלת יכולות המסחר שלהם.