סקירה זו עניינה במצוינות והצטיינות במערכת החינוך בישראל.

מטרת מערכת החינוך הנה קידום ופיתוח המצוינות, כאשר הצטיינות מוגדרת כמופע יחסי לאנשים אחרים ומתרחשת במקום, בזמן ובתפקיד מסוים ומצוינות מוגדרת כתהליך יחסי של מיצוי גדל של פוטנציאל הקיים באדם עצמו. על פי זוהר ורמחל (2010: 12) מצוינות הנה "מכלול ההתנהגויות והפעולות החותרות להשתפרות מתמדת ומאפשרות מיצוי הפוטנציאל האישי על כל היבטיו. … אנשים בעלי נטייה למצוינות מאופיינים במספר סגולות: מוטיבציה פנימית חזקה המניעה אותם בהתמדה, סקרניים, יצירתיים, מעדיפים גירויים חדשים על פני מוכרים, מעדיפים מורכבות, בעלי רצון להתעלות ולהתמקצעות, בעלי תחושת ערך, אחריותיות, עצמאות ומוקד שליטה פנימי.
הצטיינות היא "…ביצוע יוצא דופן ברמת מומחה. ההצטיינות נקבעת על ידי גורם חיצוני ובהתאמה לגיל….המצטיינים מגיעים להישגים יוצאי דופן (תוצרים), בזכות מאמץ מתמשך ואיכותי.."