עבודה זו מציגה את מערכות בריאות בארצות הברית, באיחוד האירופי, בגרמניה ובישראל.

הבדיקה כוללת רקע על כל מערכת בריאות בבחינת חוקי בריאות, רפואה ציבורית ופרטית , כשלים וקשיים. בנוסף נבדק מצב עובדי הבריאות במערכות הבריאות הללו וכן איכות הטיפול.

"מערכת הבריאות היא מהמערכות המסובכות והמורכבות שבין כל המערכות החברתיות. מורכבותה לא רק נובעת מריבוי ארגונים הפועלים בה אלא גם משילובם של מוסדות פרטיים וציבוריים ומאופיו הייחודי של השירות – המשלב תפיסות ערכיות לגבי ערך החיים ואיכותם ומהתפיסה הרווחת בישראל כמו ברוב מדינות המערב לפיה בריאות היא זכות חברתית בסיסית" .
מערכת הבריאות בישראל מורכבת בעיקרה מארבע קופות החולים הפועלות תחת רגולציה ממשלתית. עד לאמצע שנות ה- 90 מערכת זו הושפעה בעיקר מקופת חולים כללית. ביוני 1994 חוקקה כנסת ישראל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החוק כלל ביטוח בריאות ממלכתי והבטחתו של סל בריאות בסיסי לכלל האזרחים, ועל ידי כך הכניס את מרבית מימון המערכת תחת חסות ממשלתית. משמעות התהליך הייתה למעשה הלאמה של מנגנון גביית כספי מימון המערכת והקצאתם במקביל להטלת האחריות לאספקתם של מוצרים ושירותי הבריאות על קופות החולים, אשר הפכו למלכ"רים האמורים לקיים ביניהם תחרות מבוקרת.

העבודה הנוכחית ערכה השוואה בין מערכות הבריאות בארצות הברית, אירופה, גרמניה וישראל.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בחינת שירותי הבריאות בארצות הברית , מצאה כי חוק שירות הבריאות הציבורית הוחל ב -1798 וכי שירותי הבריאות בארצות הברית מסופקים על ידי מערכות פרטיות וציבוריות. התכניות הציבוריות הן תכניות עם תנאים מגבילים. על כן, המערכת הרפואית הפרטית מהווה את מרבית האוכלוסייה, היא מספקת שירותי בריאות רק לאזרחים המבוטחים דרך חברות ביטוח פרטיות.