על פי דיני ההלכה התלמודית עומדת האישה מחוץ לכמה מערכות חשובות של חיים. מבחינת המצוות וקיומן , קיימת ההגדרה הכללית כי מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן. כלומר, מצוות שיש להן זמן מסוים לעשייתן נשים פטורות מהן.
העבודה הנוכחית עניינה מעמדן של הנשים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד בראי ההלכה ובראי האגדה.
התלמוד גם מציג מאפיינים שליליים רבים על נשים, כאשר חכמים שונים בזמנים שונים מתארים נשים עצלות, קנאיות, יהירות וגרגרניות, רכלניות ונוטות במיוחד לתורת הנסתר ולכישוף. גברים מתבקשים שוב ושוב שלא להתרועע עם נשים, אם כי זה בדרך כלל בגלל התאווה של הגבר ולא בשל מחסור בנשים. נשים מנועות מללמוד השכלה גבוהה או עיסוקים דתיים. אין ספק שביהדות המסורתית, תפקידה העיקרי של האישה הוא כאישה ואם, שומרת משק הבית. עם זאת, ליהדות יש כבוד רב לחשיבות התפקיד הזה והשפעה הרוחנית שיש לאישה על משפחתה.
הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח טקסטים אשר נלקחו מהאגדה, כאשר יוצגו ארבע אגדות הנוגעות למעמד האישה. הניתוח כולל ברור מושגים ומילות מפתח, איתור סוגיות רלוונטיות הנוגעות למעמד האישה בהגדה, בדיקה כיצד ואיך הטקסטים באגדה מלמדים על מעמד האישה וכן האם האגדה וההלכה משלימות זו את זו או סותרות זו את זו?.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הספרות המקראית רצופת דמויות נשיות, אך רובן ככולן, לא קיבלו תפקיד מרכזי בעלילה. נשים נותרו באלמוניותן, היו פאסיביות בהתנהלותן, צוינו בעת שהתעברו וילדו צאצאים, או בעת שהתחרו על תשומת הלב של בעליהן.
הספרות אם כן, מלמדת על פערים ברורים בין נשים וגברים ביהדות, במקרא ובמדרשי חז"ל, ועל נחיתותה הברורה של האישה וזאת על אף שמדובר בפער של מאות אלפי שנים. ביטוי למעמד האישה היה דיני האישות והיות האישה מודרת מהעשייה הציבורית.
מבוא
מעמד הנשים בתקופת המקרא
החוק במקרא
מעמדן הכלכלי של הנשים במקרא
מעמדן הכלכלי של הנשים בתקופת התלמוד
נשים ולימוד תורה
נשים במשפט
נשים – מעמדן החברתי בתקופת המקרא
נשים – מעמדן החברתי בתקופת התלמוד
מעמד האישה בראי אגדות חז"ל
אגדה 1- רב אהוב, בבלי כתובות סב, ע"ב
אגדה 2- כלה ללילה אחד, בבלי, יומא, יח, ע"ב
אגדה 3- נר/ילקוט שמעוני, משלי יח
אגדה 4 - הגביה/תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סה, עמוד א
סיכום
ביבליוגרפיה